השבוע התחיל לי החופש הגדול! אני הולכת לגן בקיבוץ ואצלנו יש חופש גדול בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט. שמעתי שהרבה ילדים מצטרפים במהלך החופש אל הוריהם לעבודה וביקשתי מאמא שתיקח גם אותי ליום עבודה שלה. היות והעבודה של אמא שלי היא לעשות כייף חיים, או בשפתנו "חיימים משוגעימים", ידעתי שלא יהיה לי משעמם!
לכבוד החופש הגדול, השתלטתי לאמא על הבלוג, ובדיוק כמוה, אני מתכוונת לספר לכם בבלוג על החיימים המשוגעימים שעשיתי. קדימה! מוכנים?
את הבוקר התחלנו בתחנת הרכבת של רחובות. אמא קנתה כרטיס לת"א ואני התפלחתי... (טוב לא ממש... אני רק בת 3 וחצי...).

לכבוד החופש הגדול, השתלטתי לאמא על הבלוג, ובדיוק כמוה, אני מתכוונת לספר לכם בבלוג על החיימים המשוגעימים שעשיתי. קדימה! מוכנים?
את הבוקר התחלנו בתחנת הרכבת של רחובות. אמא קנתה כרטיס לת"א ואני התפלחתי... (טוב לא ממש... אני רק בת 3 וחצי...).

מתחנת השלום תפסנו מונית לדיזינגוף סנטר ושם הצטיידתי במזרק שוקולד של Lia דרך נפלאה לפתוח את הבוקר!
משם המשכנו לסרט דוב דוב והירח. נכנסנו בחושך, ממש לפני שהסרט התחיל והתישבנו ליד אישה נחמדה, שלמרות החושך זיהתה את אמא מהבלוג!
באולם הכניסה של הקולנוע מצאתי קיר עם המון מראות עקומות ומצחיקות. ילדה מתוקה שמאוד הזכירה לי מישהי שאני מכירה, הושיטה לי ידיים והזמינה אותי לריקוד משותף.
אמא תמיד אומרת שצריך לדעת לשלב הנאה ועסקים. יצאתי לשטח "ללכלך" קצת את הידיים בקניות. בקומה התחתונה של הסנטר גיליתי שוק מופלא, שבו ילדים יושבים על מחצלות ופורסים למכירה כל מיני צעצועים ומציאות שכבר הפסיקו לעניין אותם. אני איתרתי שעון ורוד של דורה ובוץ בחמישה שקלים (!), רכישה מוצלחת לכל הדעות.
אחר כך המשכנו לחנות צעצועים מקסימה שנקראת "אימג'ינריום". משם יצאתי עם מזוודת רופא גדולה ומאובזרת ובעם סט בגדים תואם שהולם את המיקצוע. תראו את הדלת של הקטנה שבכניסה לחנות, זאת דלת מיוחדת לכניסת ילדים. cool...
לאחרונה התאהבתי בפיה טינקרבל. אני מודה שהפיה לילי לא ממש עושה לי את זה, אבל טינקר אהובתי היא פיה כלבבי! נכנסתי עם אמא לחנות קסומה שנקראת "יער הפיות" ושם בחרתי לי בובת טינקרבל מקסימה, תיראו...
בסוף יום ארוך ומתיש שכלל גם ביקור (חובה) במעוזות עיצוב כגון ג'ינג'ר וסוהו וגם במשחקיה כייפית על אחד הגשרים של הסנטר (שבה התגלצ'תי ישר מתוך טוסיק של פיל!), פיתחתי תיאבון בריא. לקחנו מונית הישר ל"קפה איטליה", שם התעקשתי לזלול פסטה, בעודי עוטה על עצמי תלבושת של רופאה וארשת רצינית של "בתפקיד".
ממה הכי נהנתי, אתם שואלים? אין ספק שאת הסוכריה האמיתית קבלתי בסוף. לאחר שחזרנו ברכבת לרחובות, אמא הרשתה לי לטבול רגליים במזרקה הגדולה שבמתחם התחנה. מהר מאוד הטבילה הזו התפתחה למרחץ של ממש ואני התענגתי על כל שניה.
איך אסכם את היום הזה? אני חושבת שהשינה העמוקה והמתוקה שנפלתי לתוכה בהחלט יכולה לסכם את ארועי היום הזה. אמא, תכבי את המחשב ותלכי לישון קצת גם את....