יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

בית שרואים בו את החיים - a house that is a home

דברים טובים מביא הפייסבוק אל תוך חיי. הפנייה שקבלתי מהגר כהן, אל דף הפייסבוק של "עונות ברוח", ספר חדש על מטבח צמחוני (מה לי ולצמחונות?) עיצוב ואוירה (או, כאן כבר מרגיש לי בית!), שכתבה המורה שלה ליוגה (!) דפנה שני, פתחה עבורי דלת לחברות מסעירה ולשת"פים חדשים ומרגשים.
בעודי מעלעלת ומתענגת בין צילומים נפלאים, תוך שאני מלייקת במרץ שאינו מבייש שפן עם בטריה של דורסל, העלתי שאלה לגבי זהותו של הצלם המוכשר. הצלם המוכשר נתגלה (איך לא...) כצלמת מוכשרת, שחזרה אלי בעצמה במסר פרטי. מספר צלמים מוכשרים השתתפו בהפקה הזו, כולל הכותבת עצמה, דפנה שני, אבל אני, מסתבר, הענקתי את רוב הלייקים שלי לצלמת נירית גור קרבי.
הרומן בינינו החל במסרים פרטיים בפייסבוק, התפתח לשיחות טלפון וסוף סוף הבשיל למפגש של ממש. ההזדמנות הגיעה במהלך חודש אוגוסט, כשהגיע אל ביתנו, צוות הפקה של סאלי צ'פרק מטעם מגזין "לאשה" לצלם את הבית לכתבת עיצוב. שלא יקל הדבר בעינכם, להביא בית חי, נושם ובעיקר בועט, הכולל שתי ילדות קטנות, אבא (מסודר!) ובעיקר אמא בלגניסטית, למצב שבו ניתן לפתוח דלת לצוות צילום... זוהי בהחלט משימה לא פשוטה, הטומנת בחובה היערכות רצינית (פרטים בהמשך הפוסט...)
מהר מאוד הבנתי, שזאת הזדמנות נהדרת להכניס בחורה הביתה תוך מיקסום עיניין הרושם הראשוני. יום לאחר שהצלם עדי גלעד תיעד בכישרון רב את הבית עבור "לאשה", פתחתי את הדלת חברתי החדשה, שהגיעה מצויידת במזוודה שנשאה ריח של הבטחה.


את מפגש ה"בלינד דייט" הראשון שלנו קשה לי לתאר במילים. אני רק יכולה לספר לכן, שיש לה נמשים (!) כמו שתמיד חלמתי שיהיו לי, חיוך ביישני ועדין ועיניים שרואות הכל.
פגשתי לא מעט צלמים וצלמות בחיי וגיליתי שאלו מהם, שהחיבור איתם היה עבורי אישי, מיידי וטוטאלי, תמיד משום מה היו נשים. צלמת טובה, היא עבורי מישהי שאני מזהה אצלה ראייה אינטימית ומיוחדת. של יופי, של אור, של סיטואציות. ל"אינטואיציה הנשית" יש בעיני יתרון גדול, כשזה מגיע לצילום ולא בכדי כמה מחברותי הטובות ביותר, הן גם צלמות מוכשרות, בין אם הן מתפרנסות מכך ובין אם לא.
עוד סיבה נהדרת עבורי לאהוב את נירית גור קרבי היא המורכבות שלה. מיכלול עיסוקיה ומוקדי העיניין בחייה הוא עשיר, מורכב ויוצא דופן. נתחיל בקריירה המתפתחת אצלה באופן תמידי. הבחורה למדה עבודה סוציאלית ואף עסקה בתחום כמה שנים. צילום היא למדה במכללת קריית אונו ועל לימודי אומנות בבית ברל, היא שוקדת בימים אלו ממש.
ואם תהיתם איך יש לה זמן לכל תהליך ההתפתחות הנפלא הזה שמלווה אותה לאורך כל (38 שנות) חייה, תוסיפו לתהייה הזאת את העובדה שהיא גם אמא יצירתית ומאוד מחוייבת לשלושה ילדים מקסימים (ואתן יודעות כבר מה אני חושבת על כל מי שיש לה יותר ילדים מאשר לי...!)
התמהיל המיוחד הזה של עבודה סוציאלית/צילום/אמנות, בהחלט ניכר בעבודתה ונותן לך גם כלים לראות דברים בצורה יחודית לה. בתמונה שלמטה היא צילמה אותי, לאחר היכרות קצרה מאוד. ובכל זאת, אני מרגישה שהיא הצליחה לראות אותי בצורה מאוד מדוייקת. היא אפילו קלטה אצלי את שבריר השניה שבה אני הכי פוטוגנית. שניונת לאחר ה"צ'יז" שבו שאני דופקת חיוך גדול ומאיר עיניים, יש נפילת מתח קטנטנה, וזה הרגע הקצרצר הזה שבו צריך לסחוט את ההדק...
צילומים למגזין הם אירוע מכונן במיוחד עבור עידן. מבחינתו הוא המרוויח הגדול מה"עסקה" וזה אפילו יותר שווה מסתם לארח. מבחינתי זה כמו כלה ביום חתונתה... יותר טוב מזה היא כבר (כניראה) לא תראה... מיקסום פוטנציאל של סדר ותשומת לב לכל פינה בבית, תוך הקצעת משאבים מיוחדים לטובת הפרוייקט.
וכשאני מתכוונת למשאבים מיוחדים, אני בראש ובראשונה מתקשרת ל"יעל שחר".
תרשו לי להיות מעט פיוטית ולהקדיש את מילות השיר הבא ליקירת הבלוג, המוזכרת לעיל:
If there's something strange

in your neighborhood
Who you gonna call? - Yael Shahar!
If there's something weird
and it don't look good
Who you gonna call? - Yael Shahar!
יעל שחר, היא אשה יקרה ומוכשרת, שעבורי באופן אישי, היא גם סוג של מושיעה. יעל התברכה באוסף יוצא דופן של כישורים כאלו, שכשחילקו כישורים, אני כניראה עמדתי בתור אחר ולא זכיתי לקבל מהם, אפילו לא פירורים...
התור שיעל עמדה בו היה תור פרקטי להפליא, שכלל מתנות כגון ארגון וסדר. כאחת כזו, אשר חפה מהכישורים שהוזכרו להלן, אני מוצאת את אלו שהתברכו בהם, כלא פחות ממושיעים ובשל כך אני מוקסמת ומעריצה את עבודתם.
ביומיים בלבד, עם חיוך גדול, הרבה מילות עידוד והמון סבלנות, הפכה יעל את ביתנו לכזה שסחט מחמאות לא רק מאלו שקראו את הכתבה ב"לאשה", אלה מדיירי הבית עצמו והאנשים החשובים בחיי, עידן והבנות. במהלך שני ימי הצילומים (של עדי ושל נירית) הרחקתי את הבנות (ובעיקר את עצמי) מרחק ביטחון מהבית והגינה, שלא לפגוע במלאכת הקודש של יעל...
אם יש משהו חשוב שלמדתי בתהליך הזה, זה שבאמת לא צריך לחכות להזדמנויות חגיגיות וכדאי מדי פעם להזמין מישהו מיקצועי, עם עיין טובה ומיומנויות סידור ואירגון, שיעזור לכם להתאהב בבית שלכם מחדש. אני רוצה להודות ליעל, שהפכה את המטלה הזאת עבורי לחוויה וגם שמחה להמליץ לכם על שירותיה המצויינים. יעל שחר, היא עסק של בן אדם אחד, עם יכולות מופלאות. אז א הבית שלכם זקוק לריענון, עיצוב, סדר ואירגון, אני ממליצה לכם בחום להתקשר ליעל ולהזמין אותה אל ביתכם, 050-8223086. אה, ולא בשבת...
אני אוהבת בצילומים של נירית את הניקיון, האור וגם את הזום שנכנס ממש אל תוך ה"skin" של החומר. תראו כמה יפים הם פירות היער הקייציים בקערית הקרמיקה המקסימה של רותי ברוט. בכל פעם שאני שולחת יד לקערית ואוספת ממנה פרי, אני "גונבת" סיבוב ומלטפת את תבליטי הפרחים הקטנים שמעטרים את פנים הקערית.
כסאות פינת האוכל החדשים שלנו, נתגלו בטיימינג מושלם, כשבוע לפני הצילומים במערום זבל לפינוי באחד המושבים הסמוכים לביתי. מזל שיש לי עין חדה ומכונית עם תא מטען ענק. האוצר נתגלה גם בטיימינג מושלם, באחד הבקרים שיצאתי לסיבוב בשוק הפשפשים.
כחצי שעה לאחר שהכסאות נאספו הם הועברו לידיו הנאמנות של ניסים המשפץ משוק הפשפשים. ניסים חיבר, חיזק והעביר שיוף. על הצבע שתכננתי לכסאות, החלטתי לוותר, כשראיתי את הגוון הרך והמקסים של העץ הטבעי.
יש לי מזל שניסים אוהב אותי... יש לנו ריטואל שלם וקבוע שכולל את זה שאני מביאה לו "גרוטאות" מתפרקות ומורידה אותם אצלו עם "עיני כלב" מסכנות, הוא בתמורה מזכה אותי במבט שאומר (ללא מילים) "נו מה עכשיו הבאת לי?" אני ממשיכה למשפט הקבוע (שתמיד משיג תוצאה רצויה): "מה יכולתי לעשות? להשאיר אותם?" והוא ממהר לענות "לא, לא! טוב עשית." משפט שמזכה אותו בחיוך גדול + הרבה אור בעיניים!
הבית שלנו מורכב מהרבה חפצים. חפצים שנאספו במקומות שונים ובזמנים שונים. לכל חפץ יש את הסיפור שלו, את חלקם אני יודעת, חלקם לא ולפעמים אני גם סתם אוהבת להפליג למחוזות רחוקים על כנפי הדמיון, מדמיינת אקזוטיקה רומנטית שחבויה בחפץ הישן.
אני אוהבת זכוכית בניפוח ידני, טקסטיל, קרמיקה ועבודות יד. מגע חם של קסם ותשומת לב שהושקעו בעיצוב של פריט עם הרבה אהבה והנאה.
אין בבית שלנו שום פריט יקר, בעל ערך כספי גבוה, אולם אוסף החפצים שנבנה עם השנים יקר לליבי והשימוש היומיומי בחפצים הללו משמח ומענג אותי בכל יום.
גם פרחים ופירות, אני אוהבת לקטוף בשדה ולאכול מהעץ. טעמם של התאנים הגדלות על העץ שלנו הוא מתוק במיוחד ועץ הלימון מצליח תמיד להפתיע אותי בנדיבותו ובשפע שהןא מרעיף עלינו. את עצי הלימון והתאנה נטענו לפני כחמש שנים, כשהגענו למזכרת בתיה. קבלנו את העצים כמתנת חתונה מחברים טובים. זאת מתנה מקסימה שאנחנו נהנים ממנה בכל יום.
אני אוהבת מאוד את התאורה בבית שלנו. יש המון פתחים שמכניסים את האור פנימה ברכות. האור מזין אותי באנרגיה ונותן לי כוחות והשראה. לא הייתי יכולה לחיות בבית חשוך.
הבית הזקן שלנו, משנת 1883, מכיל נישות רבות ועדנים רחבים של חלונות. אני אוהבת להשתמש בפינות הללו כמדפים לחפצים הרבים שלנו. זה נח וגם יפה.
חדר הילדות משתנה באופן תדיר, בהתאם לצרכים שלנו. בקרוב תוחלף מיטת התינוקות של נגה במיטת ברזל לבנה, כמו זאת של עלמה. הרבה קולות צחוק נשמעים מהחדר הזה. עלמה מצחיקה את נגה וזאת עונה לה בגלי צחוק מתפרצים, שאיש לא יכול לעמוד בפניהם...
אני אוהבת להחליף לעיתים קרובות חפצים בחדר, מנורות, תמונות, טקסטיל, בובות וצעצועים. מאוד קל וכיף לרענן את מראה החדר.


וגם הצצונת קטנה אל הסטודיו שלי, אבל זה כבר עולם שלם ונושא לפוסט בפני עצמו...
השבוע התפרסמה הכתבה ב"לאשה" בגיליון חגיגי וגדול במיוחד. נהנתי לקרוא את כתבתה של עדי רשף, שהצליחה לבטא ברהיטות ובדיוק את תפיסותי והלך רוחי העיצובי ובכלל. אני ממליצה לכן לרכוש את הגיליון, יש שם גם הפקה מקסימה שנטשה חיימוביץ צילמה בבייסיק, מיה לנדאו יקירתי בראיון משותף עם אמא שלה, חברי מפיית המתנות, יומן האוכל של נטע אור וענת גורדין (ענתי, מזל טוב על לידת עלמה המתוקה!)

אתן מוזמנות ללחוץ על צילומי הכתבה ולקרוא את הטקסט מקרוב.



עוד חוב קטן, שיש לי עבורכם מהפוסט הקודם, "סוד הגן הנעלם". ליאן מונין היפה והמוכשרת צילמה את ה"מייקינג אוף" של ההפקה. הנה טעימה קטנה מהצילומים היפים שלה. עוד צילומים תוכלו לראות בבלוג שלה "The Cool Closet", כדאי לכן, אתן יודעות שיש לי חולשה לצלמות... 



15 תגובות:

נעה זני noa zeni אמר/ה...

זה נעים להכנס ולקרא על תפיסת חיים/עיצוב של משפחה , מחזיר אותי אל הפעם הראשונה שהתאהבתי בבלוג שלך ובך כאשר גילית שאת לא מקפלת את בגדי הילדות אלא שמה אותם בסלסלות לפי נושא , התלהבתי מהרעיון הכה לא פולני ונכבשתי בקסמך. יש משהו עדין ומתוק שעובר בכתיבה יחד עם התמונות - החיים ,האיסוף של חפצים יפים ובעיקר כאלה שמישהו מאס בהם ,רואים שזה בית שחיים בו , משהו נעים ומואר נכנס בחלונות ומשתקף בחפים שמעידים על יושביו. איזה כייף לבלגניסטית שהתחתנה עם מסודר...שנה טובה

efrat אמר/ה...

קרן, יש לך בית מדהים עם כל כך המון אופי. נהנתי לקרוא את הפוסט. אפשר לשאול מאיפה התמונה המהממת שמעל פינת האוכל?

שושי אמר/ה...

קרן, את אחת המפרגנות הגדולות ביותר שיש, אם לא ה! והכל פשוט מפרגן ומקסים!

עופרה אמר/ה...

אני חולמת על מישהי שתגיע ותסדר לי את הבית כבר הרבה זמן, עשית לי חשק ביג טיים, ניראה לי שזו מתנה שאתן לעצמי בקרוב

טליה אמר/ה...

תענוג לקבל נתח של יופי מהחיים שלך. תודה על הצצה קטנה ומתוקה..

אנונימי אמר/ה...

וואו!שוב שברת שיא!לדפדף אצלך זה כמו בספר עיצוב!
פוסט מ-ד-הי-ם!
מיד שולחת לכל מכותבי...
יונת

אנונימי אמר/ה...

התעלפתי!
וחזרתי וקראתי - שוב ושוב

נוית

הדר אמר/ה...

עונג. עונג צרוף - הכתיבה, התמונות, מה שנשקף מהן, רעות נשית, והכי-הכי - הפירגון האינסופי..

אשרייך!

אני בטוחה שאשוב להנות מפירות מקלדתך.

שתהיה שנה נפלאה,גמר חתימה טובה..

אורה ל. אמר/ה...

מקסים ומיוחד. מאיפה התמונות המהממות, ה- 3 שתלויות לאורך בסלון והגדולה התלויה מעל שולחן האוכל. האם תוכלי לכתוב את שם הצייר/ת ו/או החנות? תודה, אורה

karen shavit אמר/ה...

תודה לכולכ,
את כל התמונות בבית אני מעצבת,
ניתן לפנות אלי להזמנות
050-6422333
תודה

ענת אמר/ה...

כל כך יפה ומסודר :)
הצבעוניות הפסטלית נעימה וחמימה וכל החפצים המקסימים מוסיפים כל כך הרבה אופי.
כיף לראות!

ציפי לוין אמר/ה...

קרן הכל ככ יפה, מושך, מעניק השראה, וחשק לעשות וליצור,ולתכנןן ולהפוך את הסביבה לאסטטית ויפה! לפחות זו ההרגשה שלי. הכתבה בעיתון יפה, והצילומים של נירית הצליחו לגעת ב- core שלך, וזו הרגשה נפלאה כשזה קורה! שהשנה החדשה תהייה מוצלחת ויצירתי, לפחות כמו זו שהסתיימה, אם לא יותר! שנ נפלאה ומאושרת לכל המשפחה!

לימורוש אמר/ה...

קרן, את כל כך י פ ה !!!!

alexspaces אמר/ה...

קרן, הבית שלך משגע, וכן הצילומים בבלוג שלך. האם את הצלמת?
בעיקבות שיטוט בבלוג שלך ערב ראש השנה, הגעתי למכירה בעין שמר, ומאוד נהנתי. תודה. אלכס

ליטל אמר/ה...

מדהים... הגעתי לבלוג הזה לגמרי במקרה, הוא כל כך יפה ויזואלית שאי אפשר לא להישאר..
כל התמונות צולמו על ידי יעל שחר? ממש עושה לי חשק לעבור למחלקה ללימודי אומנות :)

אודות