יום ראשון, 8 במאי 2011

אוצר וינטאג' כחול לבן - האוסף של סבא יוסף

השבוע קיבלתי טלפון נרגש מחברה. את חייבת להגיע, את תאהבי את זה, היא הודיעה לי ואני התייצבתי בביתה בבוקר שלמחרת. כשהושיטה את ידה והחלה להסיט את השטיח הכבד, הייתי בטוחה שהיא מראה לי דרך חבויה למרתף ניסתר. מרתף ניסתר לא היה שם, אבל האוצר שנתגלה לי היה לא פחות מסעיר ומרגש.
יוסף, סבה של חברתי, איש יקר, שעל מעלליו ואישיותו המיוחדת כבר שמעתי מפיה לא אחת, הלך לעולמו לפני כשנה והותיר אחריו, בין השאר, גם מחסן ישן וגדוש בכל טוב. בשבת שעברה הגיעה המשפחה לפנות את תכולתו וגילתה ארכיון מפואר של דוקומנטריה מרשימה במיוחד.
סבא יוסף עבד שנים רבות בקק"ל, הקרן הקיימת לישראל. בהיותו שוחר תיעוד ואוהב נייר (כך תארה אותו נכדתו) הוא אסף עם השנים מזכרות יפיפיות ויצר למעשה מעין ארכיון גיבוי נוסף לזה של קק"ל, שכלל בין השאר גם אוסף מרהיב ומיוחד של כרזות ישנות. הכרזות שהודפסו בשנות החמישים, השישים והשבעים מהוות מסע ויזואלי מרתק אל התפיסה הציונית של החיים בארץ ישראל, תפיסה אידאלית נאיוית המאפיינת את ימיה הראשונים של המדינה הצעירה.
הכרזות הודפסו ע"י המחלקה לחינוך ונוער והופצו בין בתי ספר, תנועות נוער ומוסדות חינוך ציוניים בארץ ובחו"ל. המסרים ש"הוצפנו" בכרזות היו של אהבת הטבע, האדמה והמסורת. מטרת הכרזות היתה לחנך את הדור הצעיר לערכים אלו וגם ללמדם על פעילותה של הקרן.  
הוגדר צורך להעביר מסרים בצורה ויזואלית באמצעות הכרזות, במטרה להעלות מודעות לפעילות הציונית, להגדיל מעורבות אישית ולגייס תרומות. הפרוייקט פירנס את מיטב הציירים / מעצבים / צלמים, שגוייסו למטרה זו ונסעו בכל רחבי הארץ, לתעד בישובים חקלאיים את חוד החנית של העוסקים במלאכה. המעצבים, עולים חדשים בעצמם, הושפעו מהסיגנון התעמולתי שהיה נפוץ כבר בשנות הארבעים בארה"ב, רוסיה ואנגליה. חלק מהיוצרים חתמו על עבודותיהם: דוד זיק, שולמית ארן, רפאל וטישטין, שולמית כרמי, רות לוין וסטודיו רוטשילד את ליפמן וחלקם לא עשו זאת. ערב רב של סיגנונות אומנותים שונים, לא מותיר מקום לספק, מדובר כאן בפסיפס תרבותי עשיר של מיטב חלוצי העיצוב והאילוסטרציה בארץ בימיה הראשונים.
בהיותו פרוייקט סקסי ונחשק של אותם ימים, לא חסרה גם פיקנטריה סביבו. השמועות אומרות ש"הגיעה דרישה מלמעלה" לתעד את כל הילדים, בנים ובנות, בכיסויי ראש. הדרישה, לא תמיד מומשה במלואה, אולם ברוב הכרזות הבנות עוטות מטפחות צבעוניות והבנים חובשים כובע טמבל, שהחליף את הכיפה. יתכן מאוד, שבשל דרישה זו, נצרב בתודעתנו דמותו של הצבר הישראלי, כשהוא חבוש בכובע טמבל.
בשנת 2001 מלאו לפעילותה של הקרן הקיימת 100 שנה ולכבוד אירוע זה, נאספו 100 כרזות ונאצרו לתערוכה מיוחדת בבית הנשיא. התערוכה לא נפתחה לקהל הרחב ורק כמה שנים מאוחר יותר, בט"ו בשבט 2005 הוחלט להציג בפני הציבור הרחב את הכרזות ולאפשר גם קניה שלהן. במסגרת תערוכה מיוחדת, הוצבו 16-18 כרזות שונות בשלוש משתלות בארץ. בצפון, בדרום ובמרכז. אולם למיטב ידיעתי לא נערכו תערוכות נוספות בנושא.
בטיימינג מושלם, לכבוד יום העצמאות ה-63 למדינה, אני שמחה להציג בפניכם את האוסף היפיפה של סבא יוסף. רטרופרספקטיבה צבעונית ומעשירה של החלום הישראלי. אני מזמינה אתכם להכנס לגלריית התמונות הזאת (לחצו כאן) ולסייר באוסף של למעלה מ-50 כרזות יפייפיות. אני בטוחה שכל מי שנכסי התרבות הללו יקרים לליבו יתרגש מהמסע הזה, בדיוק כפי שאני התרגשתי כשגיליתי את האוסף מתחת לשטיח.













חג עצמאות שמח לכולם,

באהבה,

קרן


האוסף של סבא יוסף - כאן.

20 comments:

ויטרינה אמר/ה...

איזה אוצר ! איזה יופי... מקווה שימשיכו לשמור עליו באהבה כמו סבא יוסף עשה ולהציג אותו בפומבי , אני ממש זוכרת חלק מהכרזות הללו מתנוססות על קירות הגן והכיתות הנמוכות בצעירותי !

פוגי נעים אמר/ה...

גם אני אפתח ב-'איזה אוצר !!!!!' פשוט מדהים! מקסים, אני הולכת לגלגל את זה עוד הפעם ועוד הפעם ועוד ה... תודה! חג שמח!

ורדה אמר/ה...

אוסף מקסים! חשוב לשמור עליו!

שושי אמר/ה...

קרן, איזה אוצר משגע!! דחוף לתערוכה במוזיאון

ורד והדס אמר/ה...

קרן, אני מניחה שכל מי שצופה בפוסט הזה חושב לעצמו: WOW !!! אחד מהאוצרות החשובים של מדינתנו.
תענוג לראות כל אחת מהכרזות, להיזכר בדמויות, באיורים של פעם, בהוואי.
קרן, אולי תוכלי להשתמש בחלק מהתמונות ביצירותייך. זה כל כך מסתדר לי עם עבודותייך.
חג עצמאות שמח !!!

רעות אמר/ה...

מהמם!!!!!

Tamar B אמר/ה...

איזה יופי!! אמנם אני לא זוכרת את הכרזות מילדותי אבל זה בהחלט מריח ריח של פעם.

איך הייתי שמחה לתלות כרזות כאלה אצלי בגן

אין דברים כאלה!! כמו ברכות לראש השנה שהיו פעם הם היונים והנצנצים....

שימרו על האוצר ותהנו ממנו

עינבלית אמר/ה...

אוצר יפהפה ומרגש ביותר! והן במצב מצוין, כאילו לא היו נצורות במחסן כל השנים, מדהים!

פיצ'ולה אמר/ה...

אוצר אוצר!
והרקע שנתת מעשיר גם הוא.
הייתה לא מזמן סדרה בערוץ 8 על עולם הפרסום מלפני קום המדינה ועד היום. בפרקים הראשונים דיברו על הנאביות הזאת של ימי ראשית המדינה ואיך זה התבטא בכרזות.

ענת אמר/ה...

אין כמו קסם נוסטלגי טהור לפתוח איתו את יום העצמאות...
כל הכבוד על הסריקה הזריזה והשיתוף! (-:

קטי אמר/ה...

קרן, תודה רבה על השיתוף המקסים, לך, לחברת, לסבר יוסף, לקק"ל ולתפארת מדינת ישראל.

מיכל פיירמן אמר/ה...

מדהים!מרגש!...עושר רב של דימויים וצבעים, עדות מופלאה לתקופות קסומות...

Yael אמר/ה...

קרן שלום,

אני קוראת קבועה אבל שקטה. מגיבה פעם ראשונה. הבלוג נהדר. תודה על התמונות. אכן אוסף מפעים שכולו תום ואמונה בצדקת הדרך. מה דעתך לפעול להדפסת הכרזות או לפחות חלקן מחדש? נראה לי שלא סתם בחרו בך, את בדיוק הבולדוזר (זה נאמר בחיבה רבה, שלא לומר בהערצה)להרים זאת. או על נייר או על קנבס. לי אישית נראה יותר מתאים על נייר. מה את אומרת? נוכל לקנות אותן בקרוב?

Ayelet K.m אמר/ה...

אוסף מדהים ומרגש, כמה נפלא לגלות אוצר כזה. העיצוב הישן, התמים והפשוט מקסים בעיניי.
חג עצמאות שמח!

יערית אמר/ה...

מקסים! מקסים! מקסים! מקסים!

ציפי לוין אמר/ה...

קרן חברתך מצאה אוצר שלדעתי צריך לנדוד בארץ בתערוכה, רק כדי שאנשים וילדים יראו מה היה פה פעם.ככ אחרת מהיום. היתה נאיביות שכיף להתגעגע אליה היום. אני אשוב ואסתכל בתמונות, לא מספיקה צפייה אחת. חג שמח!

דניאל אמר/ה...

מצטער על הצד הפרקטי, אבל יש דברים למכירה מהאוסף? או אוצרות אחרים שנמצאו במחסן של סבא יוסף?

miki steiner אמר/ה...

חפירות ארכיאולוגיות שכאלו עושות לי את היום. אהבתי את ההסברים שצרפת. תודה, מיכל

תהל טלאים אמר/ה...

ואווו זה מעלף! גם האוצר וגם ההסבר תודה!

shiri אמר/ה...

מרגש, מעלה ניחוחות וזכרונות מהבית של סבא וסבתא שלי בקרית חיים הישנה והטובה.

אודות