יום שני, 28 ביוני 2010

קולאג' Sale - קיץ

הבטחתי לכם עוד מכירת קולאז' Sale שווה ביולי והנה מכירה שווה ביותר. הפעם בנושא קיץ. אז אם עדיין לא החלטת לאן לצאת לחופשה הקיץ, כדאי שתגיעי ביום שישי הקרוב למזכרת בתיה ותבחרי את היעד, לפי פוטנציאל הקניות השוות שיש לו להציע לך... אז מה רקחתי עבורכן הפעם...?

תיקים יפיפיים של מיכל אדרי, סרוגים ממיטב שקיות הניילון שתמצאו בסופר השכונתי. גם יפה וגם ירוק. בשנים האחרונות יצא לי להתקל פה ושם בתיקים מהז'אנר הזה, אבל לדעתי מיכל עולה על כולן הן בקומפוזיציה והן בצבעוניות. את הכישרון המשפחתי היא חולקת גם עם בנה, צלם האפנה, יניב אדרי, אשר צילם לה את הקולקציה היפיפיה.
יבוא אישי בכמויות קטנות (מה שנכנס למזוודה) זה משהו שתמיד "עושה לי את זה"... למזלכן, מרב (החיים הטובים) אייכלר, חברתי הטובה שעשתה רילוקיישן למקסיקו (!) מגיעה השבוע לארץ, כשבאמתחתא כמות מצומצמת של שמלות טוניקה וחולצות לנשים, רקומות בעבודת. כמו כן תגענה גם כמה גלביות כנ"ל לילדות.
לפני כשבוע ניהלנו מרב ואני סשן הזוי של שופינג בשווקי מקסיקו, באמצעות ה-Iphone שלה. היא צילמה דגמים ושלחה לי למייל באון ליין. אני נתתי לה משוב ממוקד וביחד בחרנו עבורכן קולקציה יפיפה. בהחלט שווה להגיע מוקדם ולתפוס לכם איזה פיס מרשים!
עוד מוצר חדש מבית היוצר (שלי...) גלביות כותנה מודפסות לילדות! כחובבת סיני מושבעת יש לי אוסף מרשים של גלביות ובאופן טבעי, גם לעלמה. מסתבר שלמצוא גלביות לילדות זה דבר לא פשוט ובכל פעם שאני רואה משהו שרק מזכיר לי גלביה, אני קונה. השנה החלטתי לעצב ולייצר בעצמי (למי יש זמן להסתובב בחנויות ולחפש...). לאחר השקת הדגם וניסויו על דוגמנית הבית הגיעו דרישות מכל עבר ו"נאלצתי" להכין גלביות גם במידות נוספות . 2, 4, 6, 8, 10. את שאר דוגמאות ההדפסים ואת עלמה המקסימה תוכלו לראות כאן (לינק). תודה מיוחדת ליעל שעזרה לי בתהליך!
את רוני ביתן, אדריכלית, מעצבת ויבואנית המוצרים המאויירים של "שינזי קאטו" מיפן רציתי כבר מזמן לבקר בביתה הקסום שבאלוני אבא. יצא הגורל ואת מפגשנו הראשון נערוך דווקא בביתי (או יותר נכון בסטודיו שלי), שבמזכרת בתיה.
רוני מספרת ש"שינזי קאטו" הוא אומן בלגרום לאנשים לחייך. יצירותיו מעניקות לברי המזל שזוכים לחוות אותן תחושת פליאה, יראה והשראה, אתנחתא עדינה בזרם היומיום. מעריציו הרבים מאוהבים ביצירותיו ותרים אחר עבודותיו בלא לאות, נרגשים תמיד מהאפשרות לגלות פריט חדש מהסטודיו שלו. לקראת הקיץ תוכלו להצטייד בכל מיני סוגים של תיקים, בקבוקים טרמים מושלמים לים, לבריכה ולטיולים, מגשים לאירוח בגינה, קופסאות אוכל ותיקים לפיקניק בטבע. הנחה מיוחדת ליום המכירה.

איוריה של "דורון זהרי", ציירת ומעצבת גרפית בוגרת ויצ"ו חיפה, שבו את ליבי מהרגע הראשון שראיתי אותם. אין ספק שלבחורה המוכשרת יש "כתב יד" יחודי. את הדפסי האבטיח החדשים שלה, תוכלו לראות לראשונה במכירה שלנו. תוכלו גם להתרשם מעבודותיה בחנות ה- ETSY שלה. אותי היא בהחלט הצליחה להרשים...

פעמים רבות אני נשאלת לגבי מקורות הקניה, של חולצות הכותנה הצבעוניות והדקיקות, שאני לובשת וכל כך אוהבת... את אחת מהחנויות שאני יותר אוהבת, גיליתי רק לאחרונה בזכות אביבה גרשלר, מספרת סיפורים, לקוחה וחברה בעלת עין מצויינת לדברים טובים. לחנות "בדים" יש שני סניפים. האחד ברח' שבזי שבנווה צדק והשני בשוק הפשפשים. "בדים" מיבאת פרטי טקסטיל מרהיבים באיכות מצויינת מהמזרח. גם המחירים שלהם נוחים מאוד, דבר שגורם לי לחבב אותם עוד יותר ולקנות ללא יסורי מצפון מיותרים כל צבע שעולה על רוחי. במכירה יהיו תיקים וארנקים שונים וגם קולקציה מרהיבה של חולצות וגלביות מכותנת וואל דקיקה ואוורירית בצבעי קיץ מפתים. גם תכשיטים אתניים מקסימים המשלבים בדים וחרוזי מתכות יהיו שם, במחירים אטרקטיביים.
את הצילומים היפיפיים שאתם רואים כאן, צילמה מורן שמבר המולטי מוכשרת מהבלוג "מורנה":
את החנויות הצבעוניות והיפיפיות של "סופי בר אדון", אין סיכוי שפספסתן (אם עברתן לידן)... שתי חנויות חדשות, שהן מקדש לאוהבי העיצוב והצבע, הושקו לאחרונה בשוק הפשפשים ובמתחם התחנה החדש, שבפאתי נווה צדק. סופי היא היבואנית והנציגה בארץ של מותגי עיצוב מדהימים, כמו Rice (מדנמרק) ו- Kitch Kitchen ההולנדים. אני ממליצה לכם בחום להכנס לאתרים הללו ובמיוחד לאתר שם את הקטלוגים הוירטואלים ולדפדף בהם. במכירה תוכלו למצוא מוצרים כייפים וצבעוניים וגם את הקיטים וקופסאות הפח הסיניות שאני כל כך אוהבת...
המון תכשיטים חדשים תוכלו למצוא בסטודיו שלי. מעט מהמבחר החדש תוכלו למצוא באלבום הזה (לינק), וגם בקטלוג האינטרנטי, כאן (לינק).
ולמי שמתעצלת להכנס ללינקים שצרפתי למעלה, הנה הצצות קטנות פנימה:

במכירה הקודמת יכולתן רק למשש אותן... הפעם תוכלו גם להריח... וכמובן גם לקנות. מדובר כמובן בכריות החדשות שאני מעצבת ממחטות וינטאג'. אתן מוזמנות להסניף אל קרבכן את הכריות המופלאות והרכות הללו, שעשויות מ-100% כותנה, שוקלות 0 גרם וממולאות בתערובת משולבת עם 20% פרחי לבנדר מיובאים בפרובנס.
השבוע פגשתי בבית קפה בת"א חברה טובה, שהיתה זקוקה לכתף. הבאתי לה את ה"כרית פרובנס" שלי על מנת שתתעודד... הכרית עבדה כמו פלא: יום תל אביבי חם, בחורה ניסערת טומנת את פניה בכר (באמצע בית הקפה, שבלב העיר), עוצמת את עיניה, מסניפה ושוקעת בתוך כל הרכות והניקיון הזה... זה היה בשבילי אושר גדול להסתכל עליה ולראות את הצבע חוזר לה  ללחיים... מעודד ודיאטתי יותר מפחמימה. אני מכריזה בזאת על כרית הפרובאנס שלי כעל הפחמימה החדשה!
חידוש נוסף בארועי הקולאז' Sale הוא מתחם הבוסתן. בחזית ביתי, מתחת לעצים, תוכלו להתרווח בזולה עם פינות ישיבה בסגנון סיני. ריהוט, סלים קלועים ואביזרים בסיגנון סיני, תוכלו גם לרכוש עם תחפצו, מנציגות של רשת חנויות סיני "didi".
תוכלו גם להכנס לאתר שלהם והרכיב לכם זולה פרטית משלכם בחצר ביתכם, או במרפסת. גם קפה קר, לימונדה, סנדוויצים קטנים ועוגיות תוכלו למצוא במתחם האירוח. הרעיון של המתחם הוא תוצאה ישירה של לקוחות שפשוט לא רצו לעזוב את המקום בפעם שעברה. עכשיו יש לכם גם מקום לשבת בו...
את התמונה של הכפכפים הללו התלבטתי אם להעלות כאן או לא, פשוט כי הן משגעות, אבל לא בטוח שיהיו מוכנות בזמן למכירה. אז תתיחסו אליהן כאל תיזר בבקשה...
בברכת קיץ שמח,
אני ממתינה לכם ביום שישי הקרוב,
אשמח אם תעדכנו את סטטוס ההגעה שלכם לאירוע בפייסבוק (לינק),
יהיה לוהט ושמיח!

יום חמישי, 24 ביוני 2010

גחליליות בפארק

אל תאמרי "לא ידעתי..."
אל תאמרי "לא הוזמנתי..."
כשתקראי את הפוסט - אל תאמרי "איך פיספסתי..."
הטקסט הנ"ל לקוח מההזמנה ששלחתי לחברותי ביום הולדתי.

הבהרת מערכת: עדי (פריז), הדר (ערבה), מרב (מקסיקו) ודפנה (זיכרון) יקירותי, גם אתן (כמובן) בלטתן בהעדרותכן...
אשמח יותר אם בפעם הבאה תבלטו בנוכחותכן...
(:
והנה... כבר אני נותנת לכן הזדמנות לפצות אותי על ההברזה...
כזכור, היום בערב, בשעה 21:00, אני שמחה להשיק את אירוע "גחליליות בפארק", פארק הירקון, האגם הקטן, שליד גשר רוקח.
כאמור, פיקניק ליילי, קייצי, נשי, שמטרתו לקבץ קבוצה של נשים מרשימות למפגש מפרה ומעורר השראה.
לחמישים הבנות הזריזות, שתגענה ראשונות לאירוע, מובטחת סיכת כפתור עם לוגו האירוע במתנה.
אתן מוזמנת להכנס לדף אירוע בפייסבוק ולאשר הגעה
מה להביא:
1) לבוש קז'ואל
2) חברה טובה, מעניינת ומפרגנת
3) שמיכת פיקניק קלילה (פיקה?)
4) סלסלה עם פינוקים (נשנושים / שתיה)
5) עששית / צינצנת + נר

ולגבי סעיף 5, הכנתי עבורכם הדרכה פשוטה לעששית מאולתרת, שכל אחת יכולה להכין בפחות מחמש דקות ובאמצעים פשוטים וזמינים:
א) רשימת חומרים: חוט ברזל פשוט, קאטר/פלאייר, צינצנת קטנה (גרבר עובד מצויין!) ונר חימום פשוט (מספיק ל-4 שעות).
ב) חותכים את חוט הברזל בעזרת הקאטר (או החלק הפנימי של הפלאייר) לשני חוטים באורך שווה וממקמים אותם בצורה מקבילה על שפת הצינצנת (בחלק הצר יותר שלה).
ג) אוגדים את שני חוטי הברזל ביחד בתנועות סיבוביות ויוצרים חוט שזור (מורכב משני חוטים) בצד אחד של הצינצנת.
ד) חוזרים על הפעולה גם בצדה השני של הצינצנת.

ה) מתקבל חוט ברזל שזור משני צדי הצינצנת
ו) מחברים את שני חוטי הברזל השזורים, בעזרת ליפוף ויוצרים ידית מעוגלת.
ז) מכניסים נר ומדליקים
מתקבלת עששית פשוטה ונחמדה, אותה ניתן לשדרג ולקשט כראות עינכן...
עכשיו היות ואני מעודדת יצירתיות, אני אשמח לראות את היצירות שלכן באירוע הערב...

מפת הגעה מצורפת בפוסט הקודם (גלגלו למטה...),
בואו לקחת חלק במפגש מפרה ומרתק,
אשמח לראותכן באגם הלילה ואתן בהחלט יכולות לראות בזה הזמנה אישית ממני!

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל מברכותי שהגיבו בפוסט, בפייסבוק, שלחו מיילים, סימסו והתקשרו,
שימחתן אותי מאוד...

להתראות הערב,

קרן

יום שני, 21 ביוני 2010

יומולדת - חגיגה נחמדת!


היום יש לי יום הולדת. ב-21 ביוני, היום הכי ארוך בשנה וביום תחילתו של הקיץ (והחופש הגדול!). תודו שיש לי אחלא טיימינג... וגם שם המשפחה שלי, שביט (מעידן, בעלי) מתאים לכל הקונספט הסולארי הזה... אני ממש מרגישה כמו קלישאה מוארת מהלכת...
ביום הולדתי ה-38 הרגשתי צורך, לראשונה מזה זמן רב, לחגוג בחברה נשית. אספתי את מיטב חברותי הטובות וזימנתי אותן לחגוג איתי את הערב הקצר ביותר בשנה.
את הלוקיישן המופלא בקשתי (וקבלתי!) משרון, חברתי הנגרית המוכשרת, כמתנת יום הולדת (מי אמר שקשה למצוא לי מתנות?). המועד הוקדם והותאם ללו"ז הטיסות הצפוף של בעלת הבית, שמלבד היותה נגרית מחוננת ואמא לחמישה ילדים (!) היא גם מוצאת זמן להדריך מסעות ג'יפים במדבריות אקזוטיות. Sharon, I adore you!
בשבת שבבוקר האירוע, קבלתי את מפתחות הלופט. לא היתה מאושרת ממני... בין צלילי לאונרד כהן פיזזתי לי בלופט המואר והיפיפה ופיזרתי (לא, לא אור ואהבה...) את כל הכלים והאביזרים האהובים מהאוסף הפרטי שלי, בין פינות הרהיטים המקסימות של שרון, שמשמשות בסתם ימי חול כחלל תצוגה לעבודותיה.
איזה כיף לערבב חפצים עם שרון! יש מעט מאוד אנשים בעולם הזה, שכשאני נכנסת אליהם הביתה אני חשה צורך עז "לערבב איתם חפצים", עם שרון זה קרה לי בפעם הראשונה, כשנכנסתי אליה. הפעם השניה שזה קרה לי, היתה כשנכנסתי ללופט שלה. יצר האיבזור המפותח שלי בער בי...
כוסות צוחצחו, פרחים נקטפו, בקבוקי למברוסקו צוננו וסכו"מי הכסף (מתנה מאמא) יצאו ממחבואם והוברקו. שקיות יומולדת נארזו ובהן נטמנו מתנות קטנות שעיצבתי במיוחד עבור האירוע, מהדורה מיוחדת של סיכות ד"ש יפיפיות מהקולקציה הקייצית של תכשיטי ה"Summer Candies" שלי, עוד מנהג נחמד שאמצתי מ"בילבי", להעניק מתנות ביום ההולדת שלך...
כשעה לפני האירוע הגעתי עם צוות מתוגבר של "מדליקות משואות" וביחד הדלקנו מעל מאתיים נרות בתוך כוסות זכוכית, שפוזרו בכל פינה שבלופט הגדול. החלל כולו הואר בנרות בלבד. השלימה אותו שנדלירה מרשימה ששרון עיצבה במרכז החלל.
את אוסף כוסות ה"חפצים" שלי, שנאספו במהלך השנים מקולקציות הניפוח הידני שלהם, גייסתי למטרה כפולה, ככוסות שתיה וכעששיות לנרות. כריות התחרה החדשות של "Vintage Flair" השתלבו באופן מושלם עם הטקסטיל של הספות בלופט.
נעמי יוגב הגיעה עם עוד שתי חברות טובות: המצלמה שלה... ואיזבלה. האאוטפיט המושלם של מורן יוסף, פלוס שיתוף הפעולה שלה עם המצלמה של נעמי, הניבו כמה תמונות משובחות במיוחד...
כלת השמחה (Moi) גוייסה לצילום רשמי, מזכרת מהאירוע:
היום הארוך הלך והתקצר, דמדומים ראשונים צבעו את השמיים בגוונים סגלגלים עמוקים ואני התרגשתי וציפיתי לחברות שלי...

הבנות התחילו לטפטף פנימה, לאחר "שלאף שטונדה" של שבת, כשהן לבושות ומריחות להפליא... בעוד שבעליהן הופקדו על מלאכת השמרטפות.
מזה זמן רב, שחפשתי הזדמנות להכיר בין חברותי, ומסיבת יום ההולדת נראתה כמו סיבה מצויינת לכנס אותן למטרה זו.
הקונספט של האירוע היה ערב שיכיל קבוצה של נשים משמעותיות בחיי וכבחורה מגוונת, כך גם חברותי מגוונות.
נכחו באירוע: שרון, רקפת, גיגה, שירי פ', ליאת (בלינג בלינג), מורן, נעמי, מיה, איזבלה, נתנאלה, ענת, אורית ואנוכי.
בלטו בהעדרן: גלית (בלינגי), שלי, מיכל וסוזאן. רקדה על שתי חתונות (עם נעלי עקב...): שירי ג', 

אחרי סשן ארוך של היכרות, שכלל הרבה כוסות למברוסקו והרבה רגעי צחוק, תחת כיפת השמיים, מוקפות בנרות, התכנסנו פנימה, בחזרה אל הלופט והתפנקנו עם ארוחה טובה.

את העוגה המסורתית החלפתי במגש ענק ועליו 38 קאפקייקס מעולות מ"נדין קאפקייקס". במרכז כל קאפקייק נעצתי נר,
ולקחתי הרבה אוויר לפני שנשפתי אל עבר הנרות... רוצים לדעת איזו משאלה בקשתי...? עוד שעות ביממה!
הקאפקייקס האלו לא רק נראים טעימים, הם באמת טעימים !!!
לאחר שכיביתי 38 נרות (כן... כן... אני לא מאלו שמאמינים בנר לשנה הבאה... גם ככה יש יותר מדי נרות / קאפקייקס על המגש...) התפנתי לעבודה קשה ומתישה, פתיחת מתנות... אין ספק שהקונספט של "מה קונים לאשה שיש לה הכל? עוד!" עבד מצויין!  
בסיכומו של הערב, אני יכולה לומר לכן, שנשארתי עם טעם של עוד... זאת היתה אחת השנים המשמעותיות, הסוערות והפוריות בחיי,ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות לכן, חברותי היקרות, על כל החום, התמיכה והאהבה שלכן. על זה שאתן גם קוראות הטקסט בפוסטים שלי (גם את זה שבסוגריים...) ולא רק מסתכלות בתמונות...

כהמשך טבעי לערב הקסום ההוא, אני רוצה להזמין אתכן למייזם חדש מבית היוצר... אני מזמינה אתכן באופן אישי, חברות וקוראות יקרות להגיע ביום חמישי הקרוב (24.06.10) בשעה 21:00 לאגם הקטן שבפארק הירקון, לפיקניק לילה קייצי ונשי, "גחליליות בפארק".
כל אחת מוזמנת להביא איתה שמיכת פיקניק, סלסלה עם גודיז (נישנושים), צינצנת עם נר (אפקט של עששית) וחברה טובה, מפרגנת ואיכותית. הרעיון שעומד מאחורי המיזם הזה, הוא ליצור מפגשים של נשים מרשימות, שתוכלנה לספק השראה זו לזו.

מפה מצורפת (וגם יש חניה!)
אני וחברותי נחכה לכן שם, בואו להאיר איתנו את האגם.

יום שבת, 19 ביוני 2010

עריסה קלועה מהאגדות


כשעלמה נולדה, לפני למעלה משלוש שנים, קבלתי בהשאלה ממיכל חברתי, עריסה. כשהגעתי לאסוף אותה לא היתה מאושרת ממני, עריסה יפיפיה שנקלעה בגרמניה לפני למעלה מארבעים שנה, עברה מדור לדור ואף עשתה עליה וגיור כהלכה. עשרות תינוקות מתוקים התערסלו בה וכל האור והשמחה שבקעו מהעריסה הזאת במהלך השנים, כאילו התקבצו, התעצמו ועטפו גם אותי.
העריסה נראתה לי כמו עריסה מהאגדות, לקוחה מסיפורי עם אירופאים, עוץ לי גוץ לי (פליגמד), אגדות אנדרסן ועוד... לא היה לי ספק, שאין עריסה מדהימה ומתאימה מזו לנסיכה הקטנה שלי. סבתא עדה הוסיפה גם כרית לב מכותנה לבנה, שעליה נרקם שמה.
לפני כמה חודשים, לקראת סוף ההריון של נגה, בקשתי ממיכל "סיבוב נוסף" על העריסה המופלאה. לצערי התבשרתי שבמהלך השנה האחרונה, העריסה ניזוקה ולא שבה בשלמותה מאחת ההשאלות... ולכן סיימה את חייה בדרכים.
מצטערת לשמוע, השלמתי עם הבשורה, מנסה להתנחם בעובדה שלפחות פעם אחת זכינו להנות ממנה. הוספתי לרשימת "שילב" גם עריסה להשכרה וקניית מזרן ושכחתי מהעיניין.
בוקר אחד, ביקרתי בבלוג של אלין ובו כיכבה עגלת בובה קלועה בעבודת יד, שנרכשה עבור ביתה אלה. הקישור הוביל אותי אל שושי, שנתגלתה כקולעת מוכשרת של... עריסות לתינוקות! טלפון קצר לאלין הניב sms עם הטלפון של שושי ושיחה שנעשתה באופן בהול (סוף חודש שמיני...) הובילה למפגש בדירתה המקסימה שברמת אביב.  
לפגישה עם שושי הבאתי איתי את אלבום התמונות של עלמה ובו תמונות העריסה (אלו שלמעלה). שושי קולעת עריסות יפיפיות בעבודת יד בטכניקה צרפתית מסורתית עתיקת יומין מענפי ערבה הגדלים במרחבים המוריקים של צפון אירופה. השילוב בין האיכות והדיוק שבעבודתה בשילוב עם החומרים הטבעיים והאיכותיים שהיא משתמשת בהם שבו את ליבי, עוד לפני שהספקתי להתאהב בגברת עצמה.
הכימיה המידית שנוצרה ביננו היתה מיידית ועוצמתית, תחילתה של חברות שרק המשיכה והתעצמה. הפקדתי בידיה המיומנות והאוהבות של שושי, את מלאכת בניית הקן החדש של התינוקת הקטנה שלי. שושי ספרה לי שבמהלך עבודת הקליעה, מחשבותיה היו נתונות אלי ואל נגה, כך שההגדרה "Custom Made" בהחלט קבלה כאן משמעות נוספת. שושי המקסימה, שזיהתה (מעניין איך...?) את יצר התיעוד שלי, טרחה גם לתעד את שלבי הקליעה ואף העבירה לי למזכרת אלבום תמונות של תהליך קליעת העריסה.
זו תוצאת עמל כפיה:
וזו תוצאת עמל כפיי (טוב... טוב... מודה, גם עידן לקח חלק...):
הקטנטנה מחייכת לה וחושפת גומת חן מקסימה ב"ערוגת התות" הפרטית שלה. אני לא יודעת אם זה קשור לעריסה, או שהיא סתם מרוצה מהחיים, אבל היא מחייכת המון והכינוי שלה בבית הוא "סמיילי".

ועכשיו תרשו לי בבקשה לחזור כשלושה חודשים אחורה בזמן. ביום בו חזרנו עם נגה הביתה מבית החולים, היא "הביאה" לאחותה הגדולה מתנה מקסימה, עגלה יפיפייה קלועה לבובה.
עלמה אוהבת מאוד את העגלה שלה וגם את נגה, אחותה הקטנה. היא מנשקת אותה המון (ביחוד את כפות הרגליים הקטנטנות שלה), משמיעה קריאות התפעלות בסגנון "איזה מתוקה!", דוחפת מוצץ כשצריך ("אמא הרגעתי אותה...") ושלשום שמעתי אותה לוחשת לה ליד העריסה, שהן תהיינה ביחד לעולמי עולמים... נחת...

השבוע הגיעה אלי שרון רוכמן, הזוכה שהגרילה את סלסלת המתנות מהקולאג'Sale אמהות של חודש יוני. עדכנתי את תמונתה בפוסט הקודם. שרון המקסימה התגלתה כיוצרת מוכשרת של בובות מתוקות בעבודת יד. יש לה חנות ב-Etsy, שנקראת Pashka Natasha ובו היא מוכרת בובות מקסימות, תפורות ורקומות בעבודת יד.
עלמה קבלה ממנה במתנה בובה מתוקה וקראה לה ליזי. ליזי היא בובה דו כיוונית, בצד אחד עיניה פקוחות ובשניה עצומות. שרון, תודה רבה, עלמה התאהבה מיד בליזי ומשכיבה אותה לישון בעגלת הנצרים האהובה שלה.
עוד נשים מוכשרות העוסקות בקליעה, פגשתי בחג שבועות בפסטיבל הקולעים שנערך בחוות התבלינים בבית לחם הגלילית.
אני התהפנטתי רק מלהסתכל על מלאכת הידיים של הנשים הללו, הרגשתי כמו תחת השפעה של כישוף עתיק. צילמתי קצת, כדי שגם אתן תוכלנה להנות...
עוד על שושי והעריסות תוכלו לקרוא באתר החדש והיפה שלה www.shu-shu.co.il שושי גם מעבירה סדנאות ומלמדת קליעה, מומלץ בחום! גם בלוג מעניין http://blog.shu-shu.co.il/ יש לה לגברת, הגברת עם הסלים, בו תוכלו לקרוא איך התגלגלה לעסוק במלאכת קליעת סלים ועוד אנקדוטות מעניינות.

ודבר נוסף... לפני שהגעתי אל שושי התלבטתי האם זה מוסרי להוציא סכום משמעותי עבור עריסה לילדה שניה (!). לאחר ששיתפתי את שושי בהתלבטותי, היא אמרה לי שאגיע לראות ואז אחליט. צדקה הגיברת... כשראיתי את העריסה ידעתי שאני רוצה אותה לעולמי עולמים (ציטוט של עלמה...) שאני רוצה שהילדות שלי והנכדות שלי (!) יצמחו בעריסה הזאת.
שושי תודה, העריסות שלך העניקו לנו שמחה רבה!

אודות