יום שני, 18 באוקטובר 2010

געגועים לסיני - חלק ב' - פוסט ים

את הפוסט הזה אני מקדישה כולו לים. הים האדום, ים סוף. הים האהוב עלי ביותר בעולם. בתמונה הראשונה, תמונת יבשה, הנצחתי שני אנשים יקרים, אנשי מים וים ברוחם ובגופם.
אחת ההפתעות הנעימות שזימן לנו הביקור הנוכחי בחוף אננדה, היתה הפגישה עם אלמוג וכפיר קינן, תאומים זהים, בעלי קשר סימביוטי מדהים (גם ביחס לתאומים). האחים קינן הם מטפלים מוסמכים ומהכישרוניים שפגשתי. יש להם ברקורד המיקצועי 7 שנות טיפול ועבודה בריף הדולפינים, שבאילת.
בשיחות הארוכות שניהלנו, למדתי מהם הרבה על אופיים והתנהגותם של היצורים המופלאים הללו. עד היום כשהם מגיעים אחת לשלושה שבועות אל בית הוריהם שבאילת, הם ישר "רצים" לבקר את הדולפינים האהובים שלהם.
בתחום המקצועי, החלוקה בינהם מאוד ברורה. אלמוג קינן אחראי  על תחום "טיפולי היבשה", הוא מאמן כושר אישי (מוסמך וינגייט), מטפל שיאצו ומעסה רפואי בכיר. יש לו קליניקה פרטית בגבעתיים.
אחיו, כפיר קינן הידרותרפיסט מוסמך (מכון וינגייט) הוא מומחה דווקא בתחום טיפולי המים, וואטסו, ווטר דאנס, הילינג דאנס ועוד. כבת מזל סרטן, עם אופק עקרב וכווטרהוליקית בנשמתי אני יכולה להעיד בפה מלא, שעברתי טיפולי מים לא אחת והם מהאהובים עלי ביותר. לאחר שעברתי טיפולי מים אצל כפיר קינן, יהיה לי קשה מאוד להסתפק בטיפול מים סטנדרטי.
התמזל מזלי ואת הטיפול הראשון קבלתי ב"בריכה" הטבעית האהובה עלי ביותר, בים סוף. בתמונה שלמטה מצולמת ברת מזל נוספת. אני התנסתי בטיפול שנקרא ווטר דאנס חוויה עוצמתית שבמהלכה הובלתי בעדינות ע"י כפיר אל מתחת למים ובחזרה. במקום אטם לאף, כפיר אילתר משקפת מים שאטמה את אפי ואפשרה את הטיפול.
רגעי השיא של הטיפול היו כשכפיר הניע אותי בטכניקה המדמה בתנועותיה את תנועת הדולפין במים. אמנם קיבלתי ממנו הנחיה לעצום את העיניים, אולם המשקפת שחבשתי איפשרה לי דווקא לפקוח אותן וממש להיכנס ל"עורו" של הדולפין ולנקודת מבטו.

את הטיפול הבא חוויתי בקליניקה של כפיר, בריכה מחוממת, סודית וקסומה, באזור מגורים שאינו מרמז על קיומה, בגבול ת"א גבעתיים. חוויה מדהימה שאין ספק שאני מתכוונת לשלב באופן פעיל בחיים שלי.

מתנה נוספת ש"קבלתי" מחברי החדשים היתה שימוש במצלמה הכה שווה שלהם...
ה-Canon Power Shot D10 בצבע טורקיז מהמם, נראית כמו צוללת קטנטנה וזה בדיוק מה שהיא עושה. זאת לא הפעם הראשונה שאני יורדת לצלילה או לשנירקול עם מצלמת סטילס או וידאו, למעשה על זו שלנו החלטנו הפעם לוותר ולהשאיר בבית, אלא שמדובר כאן בצעצוע קסום ואטרקטיבי במיוחד. לא מדובר במצלמה שיש לה מארז צלילה נפרד (כמו המסורבלת שלנו יש...) אלא על יצור הומוגני אמפיבי קסום שמתפקד נפלא גם בים וגם ביבשה.
לאחר התיידדות והיכרות קצרה עם המצלמה, נשלחנו (המצלמה ואני) לשנירקול קסום בריף המדהים של "אננדה" ואלו הן מעט דוגמאות לפירות האקזוטים שהוא הניב:
את הצילומים התת ימיים הכי מוצלחים שלי צילמתי בעומקים נמוכים. ככל שמקור האור (השמש) קרוב יותר, יש יתרון תאורתי ש"מוציא" את הצבעים במיטבם.
לפעמים כל מה שצריך בכדי ללכוד את תשומת ליבי זה דג אחד קטן.
אני נהנית להתמקד על דג שבחרתי, לעקוב אחריו בשקט ולהנציח אותו במצלמתי.
גם בצלילות עומק, אני מסוגלת "לבזבז" מיכל שלם, רק כי איזה אבו נפחא קטן הטיל עלי את כישופו... עידן בדרך כלל הוא ה"מבוגר האחראי" ותפקידו לודא שלא נגמר לי החמצן... תודו שבחרתי לי פרטנר מצויין!

צלילות אחר הצהריים הן מהאהובות עלי ביותר. יש איזו שעה שאני מגדירה אותה כ"rush houre", כשכל הדגים "חוזרים מהעבודה". בעיקרון מדובר על זרמי מים קטנים שהדגים "תופסים" בדרך הביתה. אני אוהבת להצמד לזרם ולשחות איתם ביחד, עדיף עם המצלמה בידי...
העולם שמתחת הוא מקור השראה בלתי נילאה לצבעים, צורות וקומפוזיציות. ניתן לעיתים ליצר אדפטציות מהטבע ולשלבם בהצלחה בעולם העיצוב המתועש שלנו.
הטבע ושתי יצירות (מהמוצלחות) שלי...
לקראת סוף הביקור, הגיעה לבקר אותנו להקת דולפינים. לא ממש אותנו, אבל הם עברו ליד החוף של אננדה ועשו לנו שלום מרחוק.

את הפוסט הבא, פרק ג', אקדיש ליבשה. אני מבטיחה שיהיה לא פחות טוב ויפה!
(:
להתראות בקרוב

12 תגובות:

michal אמר/ה...

איזה כיף לפתוח את הבוקר עם פוסט כזה יפה ומרגיע וצילומים מרהיבים ביותר
יום מקסים שיהיה

הדס שטרן גולדשטיין אמר/ה...

תמונות מעלפות! צבעים שגם הפוטושופ לא יצליח לעשות כאלו...

איך בא לי לנסוע לסיני וכולם מסביבי פוחדים.

פעם הבאה מצטרפת אליכם
(:

Yafiti אמר/ה...

איזה קסם יש בטרילוגיה הזו, אני בטוחה שהחלק השלישי יהיה טוב ויפה כפי שהבטחת.
רק דבר אחד יש לי להעיר - יש לך חור בעלילה! באחד המקומות אמרת אלמוג ואופיר, ובשני אלמוג וכפיר...
המשך בוקר נהדר!

יפית

אנונימי אמר/ה...

געגועי לאננדה... זה היה החוף הקבוע שלי ושל בן-זוגי, טרום הילדים.
ד"ש לעז ולקולומבו

ציפי לוין אמר/ה...

הי קרן,התמונות נפלאות, ומרגישים מהם את המצולות, קצת קצת כמו להיות שם! מקסים!!!

טלטולית25 אמר/ה...

בחיים לא חשבתי שאוצר את זה אבל.... בא לי לסיני....
אני מאלה שציינת שמפחדים מידי לנסוע לשם אבל עכשיו שאני רואה את התמונות וקוראת את החוויות שלך כל הפחדים מתמוגגים ואינם ורק בא לי לארוז תיק ואת בעלי ולנסוע לאננדה :)
בהחלט הטלך לךהכנס לרשימת הטיולים לשנה הבאה!
תודה !!!!
טל.

ronit אמר/ה...

התמונה העליונה, של התאומים, מרגשת אותי משום מה עד דמעות. זה כמו פיוצ'ר פלאש מהרחם, תמונה שאם אמא שלחם היתה יכולה לקבל באולטרסאונד כשהיא היתה איתם בהריון, זה בטח היה משמח אותה מאוד..

רחלי אמר/ה...

וואו, אילו תמונות מדהימות! עושה חשק...

נעמה ראובן אמר/ה...

אח... קרן. עושה כזה חשק. איזה יופי של צילומים. המון תודה על השיתוף של החוויה הנפלאה הזו.

sharon אמר/ה...

קרן, הכל מדהים ממש! תתחדשי על המצלמה, והתמונות כל כך יפות, מפוקסות ממש גלויות!
אני חייבת להגיד שזה עושה חשק לנסוע עד לשם.. ועוד דבר- שהבן שלי חורש כל יום על הסרט למצוא את נימו- והתמונות שלך כל כך מתחברות אלינו!!
המשיכו לבלות בנעימים...
שרון רוכמן

גלית אמר/ה...

קרן. פוסט מהמממם. איך באת לי בטוב הבוקר עם כל הכחול הזה, והמים. נשיקות

moran yossef אמר/ה...

וואי קרן,רואים שנהנית...איזה כייף.
התמונות מהממות במיוחד זאת הראשונה של הצמד,מעלפת.

אודות