יום שלישי, 7 בספטמבר 2010

שנה טובה

את האיגרת הזו, שלפתי לפני כמה שנים מדוכן בשוק הפשפשים. היא גורמת לי לחייך, יש בה משהו מה"בויידעם", ישן , מתאמץ ומאוד מכאן. ההעמדה בהפקת הצילום, כמו צולמה בהשראת תמונות הקריסמס מחו"ל, כשהמשפחה מתאחדת תחת עץ האשוח בבוקר החג לטקס פתיחת המתנות. משהו באדפטציה הזו, גרם לי לחייך ברגע שמצאתי אותה.
עוד מסמך מהבויידעם, מצאתי השבוע במקרה במחשב שלי וגרם לי לחייך. בתקופת ה"טרום בלוג" העלתי רשומה ובה וידוי מצמרר על רגע מביך במיוחד, אמיתי מהחיים. קראתי לרשומה "סיפורו הכואב של ישבן המום", אני מעלה אותה בשלמותה ומאחלת לכם לפתוח את השנה וגם לסיים אותה עם חיוך גדול:

לכל אחד יש אוסף מיוחד של רגעים מפדחים באמת, רגעים שהוא היה מעדיף לשכוח, אבל מדי פעם הם פשוט צפים שם, אכזריים, מסרבים להתפוגג מזכרוננו ומזכירים לנו את מלוא עליבותנו.


לי באופן אישי, היו כמה וכמה רגעים מפוארים מהסוג הזה, אבל אין ספק שה"תקרית" האחרונה עלתה על כולם. לרגע הזוי ארוך אחד הרגשתי כמו איליין מסיינפלד...

לפני אחד מהטיולים שיצאתי אליהם עם ע' בעלי, אז עדיין חבר שלי, עברנו ב"למטייל" על מנת להצטייד כראוי.

החנות כמעט ריקה לחלוטין, ע' מודד מכנסיים בחוסר רצון הפגנתי בעוד אני דגה מדי פעם זוג ראוי ומביאה לו אל תא המדידה. לאחר שמצאתי זוג מצודד במיוחד, אני ניגשת שוב אל תא המדידה, מסיטה את הוילון ורגע לפני שאני מגישה לו אותם, אני מושיטה את היד ובתנועה סיבובית מדוייקת ואכזרית, צובטת את ישבנו המחוטב של ע' כשגבו מופנה אלי והוא לבוש בתחתוניו.

את הרגעים הבאים, אני זוכרת בסלואו מושן. ברגע שצבתותי לופתות את הישבן האומלל, עולות במוחי שתי מחשבות במקביל: 1) הישבן החליף מרקם והוא מרגיש אחרת. 2) מה זה לעזאזל התחתונים האלו? אני לא זוכרת שקניתי דבר כזה.

התשובה לא מאחרת לבוא, בעוד ע' מסתובב אלי אני נדהמת לגלות לפני את פ', פלוני, אשר זהו מפגשנו הראשון. אני מגלה שיש לנו משהו במשותף, פרצוף נדהם הכולל פה פעור לרווחה ועיניים הזועקות מגודל ההלם.

בנוסף לשוק שפוקד אותי, אני נאלצת להתמודד גם עם העובדה שלא רק שצבטתי כרגע ישבן פלוני וחף מפשע, לא רק שלא מחובר לישבן הפלוני הזה פרצוף של מוצ'ילרו שובב וצעיר, שהגיע להתאבזר רגע לפני הטיול הגדול בדרום אמריקה, אלה שקרוב לודאי שמדובר כניראה בישבן של האבא של המוצ'ילרו, שבמסגרת משבר גיל החמישים, החליט לממש את עצמו ולחבור אל בנו ל"טיול גברים".

אני סוגרת במהירות את הוילון, צועקת את שמו של ע'. הוא עונה לי מהתא הסמוך, אני פותחת את וילון התא, זורקת אליו את המכנס השווה שמצאתי, ולוחשת לו שימצא אותי ליד הקופה.

ע', יוצא מהתא, וממרום גובהו מנסה לאתר אותי באזור הקופה, ללא הצלחה מרובה.

לפתע נשלפת יד מאחד הסטנדים העמוסים, וע' נדהם לגלות אותי כשאני מנסה במאמצי על להסוות את עצמי.

אני מורה לו לרכוש את המכנס, שיושב עליו מצויין ומספרת לו בנשימה קצרה אחת את כל קורותי ברגעים האחרונים. לאחר מכן אני נמלטת לכיוון החנות שממול (אזור הספרים והמפות),

משם אני קולטת את פ', כשהוא יוצא מהתא, ולאחר מכן מהחנות, ועיניו סוקרות את השטח ומחפשות אותי. האודם טרם חזר אל לחייו.

לאחר האפיזודה ההזויה בזו, יצא לי להרהר בנושא והגעתי למסקנה שכניראה כל הפרקים של סדרות הקומדיה הפופולריות, חייבות להיות מבוססות בדרך זו או אחרת על אוסף אומלל של מקרים אמיתיים. אני היחידה שמרגישה ככה?

שתהיה לכולנו שנה טובה, וגם יפה!

18 תגובות:

יעל שחר אמר/ה...

עשית לי את היום.עכשיו כשאנחנו מכירות אני קוראת ושומעת אותך מספרת את זה.זה יותר עסיסי עם הקול החם שלך..יום נעים בוביק.

netanella אמר/ה...

קרן, לא שכחת לאחל שנה טובה???

נתנאלה

Galore אמר/ה...

אוי, הרגת אותי, מ ע ו ל ה !!! תודה על החיוך המתגלגל על הבוקר.

אנונימי אמר/ה...

מעולללללללללללללללה! איזה סיפור גדול. הרסת אותי מצחוק. אכן פאדיחה..
שנה טובה ומלאת חיוכים! :)

יהיל

אנונימי אמר/ה...

אחרי הסיפור הזה, אין ספק שהשנה תתחיל עם חיוך.
מה חיוך? צחוק היסטרי (-:
שתהיה לך שנה טובה, מתוקה,מולאת צחוק.

רחלי גזית

טליה אמר/ה...

גדול!! הרסת אותי מצחוק על הבוקר! גם לי קרה משהו דומה ונזכרתי בזה ועוד יותר צחקתי.. אז שתהיה לנו שנה מופלאה!! הבלוג שלך עוזר לי לעשות את השנה יותר טובה תמיד! איזה כיף!

ציפי לוין אמר/ה...

איזה יופי, צחקתי הרבה!דמיינתי את הסיטואציה, את השוק של פ', ואת ההלם שלך: כמה נורא!! בתור אחת שנכנסת תמיד עם האיש שלה לתא המדידה אני אלמד להיזהר, ולראות טוב טוב לאן אני נכנסת!! מבטיחה להכנס עם צחוק לשנה החדשה, וגם לצאת כך מזו שמסתיימת.
שנה נפלאה לך ולבני הבית!!

עינת אמר/ה...

הצחקת אותי בטירוף! שנמעת חוויה יוצאת דופן במינה...
שנה טובה!

juspan אמר/ה...

סיפור משעשע:))
לקח לי זמן להבין שפ' זה בשביל פלמוני (כבר חשבתי שבעקבות התקרית האינטימית, נרקמה ידידות מופלאה בינכם לבין פנחס קשישא או משהו כזה:-)

והתמונה שמצאת מקסימה ומשעשעת כאחד. כנמו שתיארת, מתאמצת וגם נורא ישראלית. האגרטל שמתאים לזה מהתמונה, הצעצועים שהונחו על השטיח עלק בנונשלנט (אחח, כאלה וינטאז') וכו'.

שנה טובה!

אנונימי אמר/ה...

אכן רגע מביך....עבורך....אך יחד עם זאת כל כך מצחיק...... תנינה 10 מהבלוג נקודות

מימס mimms אמר/ה...

החיים שלנו הם התסריטאים האמיתיים :o)) !
בד"כ אנחנו חושבים שהרגעים המפדחים האלה הם בלעדיים לנו כי מי יצא ויספר על הפאדיחות שלו? כל אחד גונז אותם עמוק ,עמוק בבוידעם הזכרונות שלו.
רשומה נהדרת ומצחיקה דרך נהדרת להתחיל שנה חדשה! והעובדה שהצלחת להוציא אותה על לאור מוכיחה שאת כבר לא חוששת שפ' יבוא לחפש אותך :o))

Revital אמר/ה...

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אני בוכה פה מצחוק
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

yasmin אמר/ה...

נפלא!!!!
יכולתי לדמיין את זה קורה...
כל כך אנושי וכל כל מפדח!!

אנונימי אמר/ה...

קרן אני על הרצפה!!!!! זה מצחיק ומאוד מציאותי ואכן הקומדיות הן מהחיים לגמרי.
האיגרת ברכה משגעת- אני אוהבת להתרפק על הנוסטלגיה וזה אחד הדברים הכי כייפים להתרפק עליהם.
שתהיה לכם השנה הכי טובה שיש בכל המובנים.
נשיקות
שולי SHOULYHZO1
חיפושולי

mekoopelet אמר/ה...

אויש, גדול, תמיד ברגעים כאלה אני אומרת לעצמי "טוב, פדיחה פדיחה, אבל לפחות יהייה לי על מה לכתוב בבלוג"

שנה טובה בוביק

dandy אמר/ה...

סיפור מעולה. פשוט קורע.
שמחתי לקפוץ למכירה הקטנה שעשית שבוע שעבר.
שנה טובה וחג שמח

אוריתוש אמר/ה...

קרן כל כך הצחקת אותי...
גם לנו יש סיפורים מפדחים במשפחה וכשעומדים כולם להצטלם ובעלי מזכיר את מילת המפתח... מהפדיחה מיד עולה על כום חיוך המתבקש לתמונה.
שיהיה לכם חג שמח מלא מלא חיוכים.
בברכה אורית

גלית אמר/ה...

קרן אהובה. ברור שתיה לך שנה טובה. ענקית. גדולה. מתוקה. עכשיו זה רק הפרטים הקטנים.שלך באהבה.

אודות