יום שישי, 21 במאי 2010

אצא לי השוקה


זוכרים את הפוסט המטורלל שהוצאתי רגע לפני שילדתי את נגה? כותרתו היתה "מה עושה אשה שפויה, במהלך השבוע שלפני הלידה" (לינק). את אותו השבוע התחלתי בפגישת הום סטיילינג בגבעתיים, בחלל שנועד לשמש כחנות צעצועים לקטנים ולגדולים (הבטחתי פוסט בנושא, והנה סוף סוף אני גם מקיימת...).
המילה "חירבה" תגדיר בעדינות את ה"לפני", אבל לא בחורה אופטימית שכמותי תיבהל מהאתגר. בבית לימדו אותי לראות תמיד את חצי הכוס המלאה ובדיוק לשם כך פיתחתי יכולות דימיון, שבהחלט יכולות להיחשד לא אחת כתופעת לוואי של נטילת מנת יתר (כזו, או אחרת...).
חצי הכוס המלאה כללה: יום עבודה אחד שלי (שהוקצב במלואו לנושא), הזוג בלומנפלד, עדי ואופיר, בולדוזרים עם חזון, שרק מלהסתכל על מה שהם עשו במהלך השנה החולפת אפשר לקבל סחרחורת... ואם כל זה לא מספיק לכם, אז לידיעתכם יש גם אס שניתן לשלוף בכל שלב... "סבא פרץ" - עליו יסופר בהמשך.
על עדי בלומנפלד, כבר שמעתי בעבר, טרם פגישתנו בחנות. חברה משותפת (מרב, אני אוהבת אותך!) כבר שיבחה והיללה לא אחת ואף הפליאה לספר על חברה מוכשרת, שף קונדיטורית במקצועה, שעשתה הסבה מקצועית והקימה את "שוקה" (לינק) חברה לייצור משחקי ילדים ייחודיים (עשויים מלבד) + ילדה בת שלוש + תינוק שנולד... וכל זאת (אתן יושבות?) בפחות משנה...
יום עבודה אחד (שלי) שכלל יעוץ, צילום, תיכנון, התווית קווי העיצוב ובחירת המוטיבים המרכזיים (טפטים)  + ימי עבודה רבים של סופרמן (אופיר) ואשתו הסתכמו לבסוף בחנות היפיפיה שלהם בגבעתיים. כאן בתמונות אתם יכולים לקבל הצצה קטנה לעולם הקסום שנוצר שם, אבל אני במקומכם ממש לא הייתי מסתפקת בהצצה בלבד...

בתמונה שלמטה, ניתן לראות את הטפט שעוטף את המחסן הקטן בחנות. למי שעוד לא הבין, לא מדובר בצלחות אמיתיות, אלא בגרפיקה של צלחות. חדי העין יוכלו להבחין גם בחריץ הדלת של המחסנון.
"שוקה - דברים קטנים גדולים" היא גן עדן לחובבי צעצועים ונוסטלגיה. מוצרי רטרו ווינטא'ג כמו הנחום תקומים והבבושקות, הקיטים עם קופסאות הפח כמו אלו שראיתם אצלי בויטרינה, צעצועי פח ופלסטיק מדליקים וגם אקססוריז שווים לילדות ולאמהות שלהם. וכן, אפשר למצוא שם גם שרשראות, טבעות וקשתות של "וינטאג' פלר" בעיצובי וגם את תמונות הרטרו שאני עושה לחדרי ילדים.
בשוקה ניתן למצוא גם ספרים מהילדות שלנו, שנעלמו מהמדפים. אני קניתי לעלמה את "נוריקו סאן הילדה מיפן" וגם את "סיאה הילדה  מאפריקה" שכתבה אסטריד לינדגרן (הסופרת שכתבה את בילבי). עלמה התאהבה בנוריקו סאן ובסיאה, איזה כיף לחלוק איתה את נכסי הילדות שלי.
את המציאות הכי שוות שמגיעות לחנות מביא "סבא פרץ", שאני מסמנת אותו בגרשיים פשוט כי הוא הפך למושג. בכל פעם שעיני ננעלו על אובייקט כזה או אחר בחנות והעלתי מבט של סימן שאלה, ישר הושפלו עיניה של עדי בענווה... לא היה צורך להעלות את שמו בקול רם... תביעת ידיו ומגע עיניו של האיש הקסום הזה ניכרת בכל פינה של החנות הקסומה הזאת. סבא פרץ, למי שבכל זאת מתעקש לדעת הוא אבא של אופיר, נגר מוכשר, חובב נוסטלגיה וצייד אוצרות. סבא פרץ מטייל בשווקים, חנויות ומחסנים ישנים, מוצא מציאות ומביא אותן לחנות.
בתמונה שלמטה אתם יכולים לראות עגלה שבנה לנכדתו אלמה. שמועות עקשניות טוענות שאם הלחץ סביב עדי יתגבר, יש מצב שהיא תצליח לשכנע את סבא פרץ ליצר עגלה כזאת עבורכם...    
היום, יום שישי ה-21.05.10, בין השעות 9:00 ל- 15:00, יערך במקום אירוע הפתיחה (כן... כן... אני מתנצלת מראש על ההתרעה המאוחרת...), שלכבודו יחולקו גם צ'ופרים והטבות לקונים, כמו שובר בסך 300 ש"ח לקניה בחנות, שיוגרל בין הקונים באירוע.
מי שיקנה בחנות היום (וגם במהלך השבוע הבא...) ויספר שהגיע דרך הבלוג שלי יקבל שקית הפתעות שווה במיוחד! (עד גמר המלאי).
החנות נמצאת ברח' שנקין 2 (על פינת וויצמן) בגבעתיים 03-5720673, ליד עיריית גבעתיים (יש שם חניון גדול).

את פגישות ההום סטיילינג שאני עושה לבתים וגם לבתי עסק אני מחלקת לשני חלקים עיקריים. החלק הראשון והחשוב ביותר הוא פגישת היעוץ. אני מגיעה למקום, נפגשת עם הלקוחות, לומדת אותם ואת צרכיהם וביחד איתם מתווה את קווי העיצוב של הפרוייקט. החלק השני הוא ההפקה בפועל של העיצוב, במקרה הזה, עדי ואופיר המוכשרים ביצעו את העיצוב בעצמם.
התחלתי לערוך את פגישות היעוץ הללו, לקראת סוף ההריון שלי, כשראיתי שיכולת הפקה בפועל שלי היא מוגבלת ולמעשה התחלתי לדחות הזמנות להום סטיילינג, עד שיום אחד קבלתי טלפון מלקוחה שהתעקשה להזמין אותי אל ביתה רק כדי ש"אגיד לה מה לעשות"... כאן יש לכם דוגמא מצויינת שהיא תוצאה של מפגש יעוץ בודד.

את צילומי ה"אחרי" צילמה המגה טאלנט, דנה ישראלי, אתם מוזמנים להכנס לאתר שלה http://www.danad.co.il/ ולהתרשם מהיכולות הבלתי נתפסות שלה וגם כמובן לבלוג הנפלא ומעורר ההשראה שלה, כאן (לינק).

עוד על מעלליה של עדי המופלאה תוכלו לקרוא בבלוג החדש והמבטיח של כאן (לינק).

סופ"ש נפלא, וספרו לי איזה מציאות מצאתם ב"שוקה"...

8 תגובות:

סופרמן אמר/ה...

תודה רבה על הפירגון, כיף לקרוא.

mekoopelet אמר/ה...

יצא מקסים כל כך, חייבת להגיע לשם איזה יום, אין על ההפקות שלך, אין.

אנונימי אמר/ה...

חבל שאין עוד חנויות מושקעות כמו זו גם למבוגרים .נורא כיף להכנס לחנות כזאת.תמשיכי להראות לנו עוד מפרי עיצובך.זה כל כך מעניין!

revital אמר/ה...

אני לא מאמינה שמהחלל המסכן שהיה בתחילה- הצלחת ליצור מקום כל כך יפה, מלא בצבעוניות ואווירה חלומית. בהחלט מקסים! החנות נראית נהדר- בהחלט מסקרן ללכת ולבקר...

שרון עשת אמר/ה...

קרן- נראה מ ה מ ם!!!
כבר הפצתי את הבלוג שלך לאין ספור חברות שיתענגו על המראות כמוני.
מאיפה הטפט המדהים של הצלחות? זה משהו קיים או שאת עשית לבד?..
תמשיכי כך!
שרון

karen shavit אמר/ה...

הי שרון,
תודה על המחמאות...
הטפט הוא דבר קיים
והיינו צריכים לטפס על הרים וגבעות על מנת להשיג אותו (הוזמן מחו"ל),
אבל המאמץ השתלם...

שרון עשת אמר/ה...

השתלם בהחלט :)
של איזו חברה זה אם את יכולה לגלות?
הייתי שמחה להזמין חתיכה כזו למטבח שלי.

karen shavit אמר/ה...

שרון, דברי איתי,
050-6422333
ביי

אודות