יום שלישי, 24 בנובמבר 2009

פנטזיה אורבנית על גינה כפרית


זהו סיפור קטן על בחורה עירונית עם נשמה כפרית, בן זוג מפרגן, חלומות ירוקים ואמביציות מרקיעות שחקים.
מעשה שהיה כך היה... לפני כארבע שנים, בתקופה הטרום משפחתית שלנו, עידן ואני חלקנו דירת באוהאוס מרווחת ושווה ביותר ברחוב מרכז בעלי מלאכה (בסמוך לגינת שינקין), שבלב ת"א. מחדר האורחים שלנו שתפקד בעיקר כסיפרייה ענקית פנתה מרפסת גדולה ומקורה לכיוון הבית השכן. המרחק בין שני הבתים עמד על כארבעה מטרים, עובדה שהטרידה מעט את מנוחתי, היות ואני חובבת מגורים באווירה פרטית, ובבית השכן גרה משפחה פעילה עם שני בנים מתבגרים.

בוקר אחד התעוררתי עם רעיון. אבנה עדנית גדולה ומלבלבת, שתחצוץ בין הבתים ותכניס אור ואביב אל ביתנו. תמיד התקנאתי באדניות מושקעות שקשטו חלונות תל אביבים מקומיים, כמנהג הגויים הרומנטים באירופה. מרגע שיצא הרעיון אל אוויר הסלון שלנו, בארוחת הערב עם עידן, הוא גדל... וגדל... וגדל... והתפתח למימדים עם שיגעון גדלות (שהוא אחד ממאפייני הבולטים...) ולאחר שירבוט מהיר של סקיצה, כבר היתה בידינו תוכנית פעולה.

הרעיון הכללי כלל מדף חיצוני של קורות עץ רחבות עם קיר אחורי מקונצרטינת במבוק, סגירות ותמיכות קונסטרוקטיביות.
בניגוד לעידן, גודלה של ה"אדנית" שלנו, 400 / 34 ס"מ, לא הטריד אותי לרגע אחד: תחשוב בגדול, אמרתי לו.
אחרי שפתרנו את בעיית התשתית הקונסטרוקטיבית, הגיע הזמן לתכנן את מיכלי השתילה. הסתובבתי באזור שוק לוינסקי ושכנעתי את בעלי המעדניות להפריש לטובת המיזם הפומפוזי ארגזי יין מעץ ומיכלי זיתים מעוטרים ליצירת מראה אוטנטי של גינה ים תיכונית.

כל שנותר בשלב זה, הוא לבחור את הצמחים ולשתול. לצורך זה הצטיידתי במדריך של מלצר (מצוי בכל משתלה) ובחרתי לעצמי משתלה שווה במיוחד ברמה"ש.  חלוקת המיכלים הוגדרה מראש, מיכלי שתילה לפרחים עונתיים, לצמחים מטפסים שישתרגו על גבי גדר הבמבוק ויטשטשו את הקרבה אל השכנים וכמובן גם הצמחים הריחניים שנשאף אל קרבנו.




המבצע יצא אל הפועל, הגינאדנית גדלה, יפתה, פרחה ושיגשגה. השכנים היחידים שזכו להציץ אל מעוננו היו פרפרים, דבורים ויונקי דבש. האביב קישט לנו את הבית והוסיף ארומה וניחוח כפרי שהשתלב בניחותא עם החיים האורבנים השקטים שטיפחנו.




חודשיים נמשכה האידיליה, עד שביום בהיר אחד נשמעה נקישתה של בעלת הבניין על דלתנו. לטענתה היא השכירה לנו את הדירה ולא את המעטה החיצוני. אל אף התרשמותה העמוקה משדרוג הנכס שלה, וחרף ניסיונות השיכנוע שלי שהיו קריאייטיבים לא פחות מהמיזם עצמו, נאלצנו להפרד מגינתנו האהובה ולפרק את פועלנו... לטענתה אישור מצדה יעודד ניסיונות של שכנים נוספים ללכת בדרכנו ומבחינתה זהו פתח לבעיות, מכיוון שלא כולם יבנו מבנה בטוח וראוי כשלנו...
בצער רב (שקלנו לתלות מודעות אבל ברחוב) פורקה הגינה והצמחים נתרמו לבתים טובים של חברים ומשפחה.


הדבר היחידי שעודד אותי היה ההבטחה של עידן שיום אחד תהיה לנו גינה משלנו. ואכן בחודש יולי, ארבעה חודשים מאוחר יותר, נטענו את עץ התאנה בגינת ביתנו שבמזכרת בתיה.
התמונות הבאות צולמו כולן בשלושת גינות ביתנו (שגעון גדלות כבר הזכרתי?). הבוסתן בכניסה אל הבית, החצר הפנימית בה אנחנו מארחים ומבלים בנעימים ובשנה האחרונה נוספה גם גינת הסטודיו בסגנון ים תיכוני שסוגרת מעגל עם ה"גינאדנית" המפורסמת...





יום חמישי, 12 בנובמבר 2009

עגילים חדשים לקולקציית "וינטאג' פלר"


קולקצית התכשיטים שלי לא מפסיקה להתחדש... בכל שבוע אני מוסיפה תמונות חדשות לקטלוג התמונות האינטרנטי שלי. אתן מוזמנות ללחוץ כאן (לינק לקטלוג), להציץ על הקולקציה הנוכחית ולהתעדכן און ליין.

כאן ניתן לראות כמה מעיצובי העגילים החדשים. אני נהנית לעצב כל דגם ואפילו יותר מזה... לצלם אותו...


לשרשרת הזו אני קוראת "Five O'clock". היא מורכבת מספל קפה וצלחת פורצלן מיניאטורים עם הדפס פירחוני מתוק.  אני אוהבת לשלב קריצה עדינה של הומור בעיצוב שלי.







אני מקבלת פניות רבות לגבי הקולקציה, ניתן להכנס לקטלוג האינטרנטי (כאן) ולהזמין ממני דגם שישלח בדואר,
או לתאם איתי פגישה בסטודיו המקסים שלי, להתרשם ולמשש את התכשיטים עצמם.

יום שלישי, 10 בנובמבר 2009

פיקניק פוטוגני - נעמי יוגב צילומי משפחה

החלטנו לנצל את השבת השמשית לטובת פיקניק איכותי עם חברים טובים. חלוקת המטלות התבצעה באופן ספונטני ויעיל: אוכל באחריות כרטיס האשראי של עידן ב"טיב טעם", דקורציה וארט באחריותי, יין וצ'אי באחריות גדי זילברברג וצילומים באדיבותה של אשתו המוכשרת, הגברת הראשונה של צילום האירועים בארץ, חברתי הטובה, נעמי יוגב (לינק). עוד נוכחים בפיקניק: עלמה שלנו ויותם של נעמי וגדי, תינוק משגע בן חצי שנה.








התמונות הללו הן דוגמא מצויינת לצילומי משפחה, שמצלמת נעמי.
ולסיום, מי שלא ראה את יותם מוצץ יין מאצבעותיו של אביו, לא ידע הנאה מה היא. אני מהמרת על כך שבעוד כעשרים - שלושים שנה, הילד יחבוק יקב ולייבל עצמאי של יין בוטיק איכותי... יותם זילברברג, תזכרו את השם!



את נעמי יוגב (לינק לאתר שלה) הכרתי לפני יותר מעשר שנים (וואו, נעמי...)  בתקופה בה עבדתי עם אלקי בעיצוב אירועים. העיניים החדות של שתינו ננעלו זו על זו באחד מהאירועים שצילמה לקייטרינג "מגי ותולי" ומאז אנחנו ביחד.
לאורך כל תקופת היכרותנו אני לא מפסיקה להתרגש מעבודות הצילום שלה, שמתאפיינות בקו יחודי של אסתטיקה, ניקיון, פשטות ורגישות. נחשו מי מבין חברותי נאלצה לעבוד (עבורי...) ביום חתונתי...
מעבר להיותה צלמת מחוננת, נעמי היא גם גרפיקאית בחסד עליון והיא משלבת את שני התחומים הללו ליצירת ספרי צילום מודפסים ומעוצבים באיכות עוצרת נשימה. מחברים שעילעלו בספר החתונה שעיצבה עבורנו, שמעתי לא אחת את המשפט: "זה ספר עיצוב, שהייתי קונה בכיף בחנות ספרים".
על הספרים של נעמי תוכלו לקרוא עוד ב- "Must Have" (לינק) של ליאת טימור וכרמית יוכפז.

יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

הום סטיילינג או הלבשת בית משפחת פלג במודיעין - חלק א'


לפני כחודשיים פגשתי את עינת ויאיר פלג בביתם, דירת 4 חדרים במודיעין. עם בטן של הריון מתקדם, ילד בכיתה א' ועוד זאטוט בגן, הוחלט על צורך בשינוי פונקציונלי וויזואלי, שיערך בביתם. התבקשתי ליצור מהממ"ד חדר לפעילות משפחתית ואת ההחלל המרכזי (סלון + פינת אוכל) לעצב כאיזור רחב, מואר, חמים ונינוח, שמזמין לבלות זמן איכות בקרב המשפחה ולארח אורחים.
שימו לב לתאורה הנעימה שמפיצה מנורת ה"חממה", וינטאג' אורגינלי משנות החמישים בארה"ב. המנורה מחוברת לדימר וניתן לשלוט ברמת התאורה, בהתאם לאווירה הרצויה.


"הום סטיילינג", או "הלבשת בתים" הנו למעשה עוד ממשק בעיצוב הבית. מבחינתי לפחות מדובר בממשק שהכי קרוב לגוף, או למשתמש. כל אחד יכול לאבזר את הבית בעצמו, לרכוש רהיטים, שטיחים, טקסטיל, מנורות, תמונות, חיפויים ואביזרים. לא באמת מלמדים את זה בבית ספר לעיצוב, אבל יש אנשים שזה פשוט מסתדר להם באופן טבעי. הרעיון הוא שאי אפשר לשים את האצבע על משהו ספציפי שהופך את החלל למוצלח, אבל יש איזשהו קסם שעובד ומצליח ליצור את האווירה הרצויה.


הספה שבחרתי בצבע ג'ינג'ר נטראלי ופרקטי, נקנתה באיקאה בתקציב צנוע בהחלט. את הספה איבזרתי בפרגודים שיצרתי במיוחד עבור הספה מבדי משי פראי, רקומים ומרהיבים ביופיים. עושר של כריות במגוון בדים, משלים את המראה האקלקטי ויוצר מונומט מרהיב במרכז הסלון.


בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לעינת שאיפשרה לי להשתולל עם בחירת הבדים. במסעותנו הטקסטיליים, זיהיתי לא אחת בעיניה חשש ממגוון הטקסטיל (הפרחוני במיוחד...). יאמר לזכותה שלמרות שבדרך, לא תמיד היא הצליחה לראות את "התמונה השלמה", היא בטחה בי והניחה לי להשלים אותה. אני שמחה לבשר לכם שמשפחת פלג רווה הרבה נחת מהקן החמים שיצרתי עבורם.


פינת האוכל שממוקמת אף היא בחלל המרכזי, עוצבה בגוונים מונוכרומטים של שמנת ובנגיעות של תכלת. כסאות פינת האוכל (במקור מבד שמנת שהתלכלך עם השנים...) הולבשו בכיסויים תואמים שנתפרו במדוייק, מבד אוף וויט עם ריקמה של עלים בצבע תכלת. הכיסויים ניתנים להסרה ולכביסה ללא כל קושי.


את הנישה הסמוכה לפינת האוכל ולמסדרון המוביל לשאר החדרים, עיצבתי כפינה נינוחה ומוארת, המורכבת ממספר פריטים שנמצאו ושופצו בשוק הפשפשים. הספסל שימש במקור כספסל בית כנסת ועדיין ניתן לזהות את ספרות הפליז הממוקמות עליו, לציון מקומות הישיבה.
מעל הספסל, עיצבתי "חלון" בפרופורציות התואמות את הפינה. מרכז החלון הוא מראה ממוסגרת, מחולקת לשישה חלקים ובצדיה תריסי עץ ישנים, מטופלים בשכבות צבע רבות שהתקלפו עם השנים ובשיכבה עליונה של צבע תכלת בהיר, שנותן את הטון הרצוי. מעבר ליופיה של הפינה, המראה "מאירה" פינה חשוכה בבית ויוצרת מוקד נעים.


נישת הגבס שנבנתה במקור במרכז הסלון עברה שינוי קל, לאחר שהטלביזיה שפיארה אותה הועברה לחדר המשפחה. החלל שהתפנה עוצב מחדש כסיפריה נעימה, בתוספת של אביזרי נוי משלימים,

ולבסוף, תמונות ה"לפני":



לסיכום, ברצוני לציין, כי בניגוד להנחה המוטעת הרווחת בקרב רבים, "הום סטיילינג" איננו שירות הניתן לעשירים בלבד. עיצוב בית משפחת פלג במודיעין הוא דוגמא מצויינת, כיצד ניתן להפוך בית ממוצע לקן מעוצב וחמים בתקציב צנוע ומהודק.
על אף שכר העיצוב שנוסף להוצאה הכללית, מיקסמתי את גבולות התקציב. בעזרת הידע הרב שרכשתי במהלך השנים (במיוחד במשך 4 השנים שבהם שימשתי כמעצבת הראשית של "אלקי ג'ייקובס - עיצוב אירועים") למדתי כיצד ליצור אפקטים מרשימים של עיצוב, שעלות הביצוע שלהם אינה יקרה בהכרח, כיצד לנצל משאבים קיימים ולשדרג אותם בתקציב זעום וכיצד ליצור עיצוב מתמשך וחסכוני.

דוגמא אחרונה לעיצוב חסכוני מתמשך, הנו כד הפרחים הממוקם בסלון. הכד מעוצב מעשרה ענפים של פרחים מלאכותיים בגווני לבן וורוד מאיכות גבוהה מאוד ובמראה טבעי לחלוטין (גם במגע). הירק שבכד נקנה בחנות פרחים, אחת לשבוע, בהשקעה מינימאלית שך 20 - 15 ש"ח. אמנם עלות ההשקעה ההתחלתית של הפרחים הוא מעט יקר (כ-300 ש"ח), אולם עבור עינת, שנוהגת אחת לשבוע לקנות זר פרחים, זהו פיתרון אקונומי שמחזיר מהר מאוד את ההשקעה ההתחלתית שלו ותמיד נראה מצויין.

בפוסט הבא, אתמקד בעיצוב חדר המשפחה של משפחת פלג.

עדכון מה- 27.02.10, ותראו את העיצוב ב"ביתה" של איילה מהאח הגדול, במערכון ששודר השבוע בתוכנית "שבוע סוף":

הום סטיילינג או הלבשת בית משפחת פלג במודיעין - חלק ב'

בהמשך לפוסט הקודם, בו סיפרתי לכם על עיצוב החלל המרכזי בבית משפחת פלג במודיעין, ברצוני לשתף אתכן גם בשינויים שעבר הממ"ד.
לפני השיפוץ, שימש הממ"ד כ"כולבויניק" של הבית. גם מחסן, גם פינת מחשב וגם ספה שנפתחת למיטה זוגית ומאכלסת אורחים שמגיעים לשבת.
עינת ויאיר בקשו ממני להפוך את החדר לחדר משפחה, מקום שנעים לשהות בו. מקום שיהווה מגרש למשחקי הילדים, שיכיל גם פינת עבודה, מחשב, טלביזיה, מקומות איחסון ואת הספה שהופכת גם למיטה זוגית כשצריך. די הרבה בקשות יחסית לממ"ד בעל המימדים הצנועים...



אפשר להגיד שהספה האדומה קבעה את הטון... חיבור של אדום עם כחול ולבן בשילוב עם דוגמאות טקסטיל מפוספסות, פרקט, אלמנטים בגוון עץ וגם מעט מהמודרניות של צבעי הניקל הכסופים יצר מראה עם ציטוטים ממראה של אוניה.



אלמטים עגולים, שמרמזים על מוטיב חלונות האוניה, אומצו גם בשלב תיכנון התמונות. שלוש תמונות שהועברו אלי מהארכיון המשפחתי, עוצבו בגווני שחור ולבן בתוך פורמט עגול ממורכז בריבוע כחול מודפס על קנווס מתוח על מסגרת עץ.





בפינת החדר שמתחת לחלון, עיצבתי מרבץ גדול, שמשמש את הילדים למשחק ולארוח חבריהם, ואת ההורים לתנומה מדי פעם... המרבץ מכיל מגוון של כריות שיוצרות ביחד עושר של פסים בגווני הסקאלה הנבחרת.
הטלביזיה שבסלון הוחלפה במסך פלזמה שתלוי מעל המרבץ. ניתן לצפות בטלביזיה מהמרבץ, או בישיבה על הספה שממולו.

והנה תמונות ה"לפני"




לסיום, אני שמחה לספר לכן, שילדי משפחת פלג נהנים מאוד ממגרש המשחקים החדש שלהם ואילו הוריהם "כבשו מחדש" את הסלון, שמשמש אותם למנוחה, הרגעות ואירוח.

אודות