יום שני, 20 באפריל 2009

נדודים לראש פינה

עוד קצת מביקורנו בצפון בפסח. עברנו בראש פינה למטרת הצטיידות קלה וליד תחנת דלק, בכניסה לעיר, נתקלתי בחנות חמודה בשם "נדודים". החנות מעוצבת, צבעונית מאוד וניתן למצוא שם שלל מוצרי טקסטיל שווים: תיקים, בובות, שמיכות בגדים לקטנטנים ועוד.

אהבתי מאוד את כרטיסי הביקור שלהם שנראים כאילו נכתבו בכתב יד ונתפרו לטלאי גזור
מבד כותנה עם הדפס צבעוני.





העיצוב שלהם נראה לי מוכר ואז נזכרתי שקניתי לעלמה בגדים שלהם ביריד חוצות היוצר
בירושלים, הנה עלמה (תמונה מהקיץ האחרון) בשמלה של נדודים שאני אוהבת מאוד

יום שני, 13 באפריל 2009

חופשה בקדיתא (1)

ביום חמישי בבוקר, לאחר התאוששות קלה ממאורעות סדר פסח, ארזנו, העמסנו את האוטו ויצאנו לכיוון קדיתא.
אנחנו חובבי צימרים מושבעים ו"בקתה בקדיתא" (לינק) אהובה עלינו מכל. בילינו שם את החופשה הראשונה מחוץ לבית עם עלמה בגיל חצי שנה ונשאר לנו טעם של עוד...

קדיתא היא חוות בודדים שהוקמה בשנת 1982 ע"י מיקה ודורון גולדמן. הגולדמנים (זוג + 3 ילדים) פונו מסיני וחיפשו מקום אחר, בו יוכלו לחיות חיים שקטים ושלווים, מוקפים בטבע בלתי מקולקל.
כיום קדיתא פורחת ומשגשגת. במקום 6 בקתות מקסימות ואינטימיות שמעוצבות בעין טובה וביד אוהבת, יקב קטן ומעולה שזוכה לשבחים והערכה גדולה (מנוהל בכישרון רב ע"י הבן, יונתן), בריכת דגים, ירקות אורגנים שגדלים במקום ומוצאים את דרכם לצלחות ארוחת הבוקר הנפלאה שמוגשת במקום.

אנחנו התארחנו בבקתה מס' 6 האהובה עלי במיוחד! הבקתה ניצבת על טרסה במדרונו הדרומי של הר כותר (בין צפת למירון) בגובה של כ-800 מ' ונשקף ממנה נוף מרהיב של יער וקברי צדיקים. לכל רוחב הבקתה יש 5 חלונות ענק שיוצרים מעין קיר זכוכית ותחושה שהכרמים והנוף הם חלק מהבקתה.

עלמה מיד התמקמה והרגישה בבית. אפשר להבין אותה, יש הרבה דמיון בין האהבות העיצוביות של הגולדמנים ושלי. היא לא בקשה לראות טלביזיה (מזל, כי אין שם) ובילינו שם ביחד יום נפלא ומאושר. מזג אוויר אביבי, הרבה מנוחה, קריאה, האזנה לתקליטים (כן... כן... יש שם פטיפון ותקליטים מצויינים!), משחקי חברה, טיולים בחווה, ליטוף חתולים, אוכל טוב והעיקר, המון חיבוקים, התכרבלויות וצחוק.


ארוחות הבוקר נהדרות (כבר אמרתי...) ומוגשות במסעדה המקסימה שבמקום:

ביום שישי, אחרי ארוחת הבוקר, ההורים של עידן הגיעו לאסוף את "האוצר הקטן" ולקחו אותה לקיבוץ.
אנחנו נשארנו לעוד יום נוסף וחגגנו יום נישואים. 3 שנות נישואים + 2 שנות חברות. התחתננו ביום החברות שלנו.

עידן ואני מצאנו אחד את השני לפני 5 שנים ב"ספארי צלילות באזור שארם א-שיח" (כמו שאני נוהגת לספר), או "על יאכטה בלב ים", כמו שבעלי הרומנטי נוהג לספר. לשנינו היה ג' בתעודות הזהות (ג=גרוש... למי שלא הבין...), רישיון צלילה ואוסף גדול של "הפתעות" מביצי קינדר שאספנו (כל אחד בנפרד) במשך השנים.
אני רוצה לנצל במה זו ולהודות לאהובי (שבוודאי מסמיק מאוד בזמן שהוא קורא שורות אלו) על החיים הנפלאים שאתה מעניק לי, על האמון, האהבה, התמיכה האין סופית וכמובן, על עלמה...

היה לנו חג נפלא ומאושר, מקווה שגם לכם...

אני מזמינה אתכם להכנס לפיקאסה שלי ולראות עוד תמונות מקסימות מהמקום:
לחצו כאן

חופשה בקדיתא (2)

תשומת לב קטנה לכמה אורנומנטים ששבו את ליבי... להנאתכם:

ושוב... קישור לפיקאסה שלי, למי שרוצה עוד (תמונות)
לחצו כאן

יום שישי, 10 באפריל 2009

דלת ממגנטת

דרך קלה ופשוטה להפוך את דלת הפלדלת הסטנדרטית (והמכוערת...)
למשהו שימושי ואסתטי (במידה ואתם פוטוגנים כמובן...)
אופן ההכנה: קונים בחנות יצירה מגנט דביק, גוזרים את המגנטים,
מדביקים בגב התמונה וממגנטים לדלת. עכשיו רק צריך קומפוזיציה מעניינת וזהו...

יום חמישי, 9 באפריל 2009

ספוט על המטבח

לאור הביקוש שלכם לעוד תמונות מהבית שלי, החלטתי לייסד פינה חדשה בבלוג , "ספוט על..."
בכל פעם אתייחס לפינה אחרת בבית , שתקבל תשומת לב מיוחדת, צילומים ואינפורמציה לגבי חפצים.
הפינה הראשונה שתזכה לסיקור היא המטבח שלי. כאן אולי בעצם ההזדמנות להודות שהמטבח הוא לא שלי...
המטבח הוא טריטוריה פרטית לחלוטין של עידן, הוא אחראי על התוכן ואני אחראית על הלוק...
(*הערה בונה: טפחי אצל בעלך תחביבים מועילים)

מבט מכיוון הסלון אל המטבח:

את כיסא האוכל של עלמה מצאתי בשוק הפשפשים ושיפצרתי אותו קלות. ריפדתי את המושב בכרית
קבועה עטופה בלינולאום, שהחליפה את החור שהיה שם קודם, שבמקור היה מיועד לסיר.
בשנות החמישים היו מושיבים את התינוק לאכול כשהוא ערום וכך הוא יכל לעשות את צרכיו...
ואחרי האוכל ישר לאמבטיה...
הכיסא מתקפל ומתפקד גם כמכונית קטנה עם גלגלים ומגש שעליו אפשר להניח עליו את האוכל.
אני אוהבת מאוד את הכיסא הזה, למזלי גם עלמה אוהבת אותו. החלטתי שאם כבר יש לך אובייקט ענק
שתקוע בסלון, כדאי שתאהבי אותו...


ניצול של נישת החלון לצרכים פרקטיים (ואסתטיים... לא פחות חשוב!).
הבית בנוי מאבני כורכר גדולות (נבנה ב- 1883) וכל חלון שחצוב בקיר מספק נישה מדליקה,
שאותה ניתן לאבזר.


הפינה הזו מעוצבת כמו פינת ישיבה, אבל ממש לא מתפקדת ככזאת. העוגה שבמגש היא מלאכותית
ומשמשת כ"מחליפה" לזמנים שאין עוגה אמיתית בבית (רוב הזמן...) וכבר יצרה אצלי בעבר
אינסידנטים מביכים.
בביקור הראשון של אחת מחברותי הטובות בביתי הכנתי קפה (יותר נכון צ'אי) והתנצלתי (כרגיל)
שאין לי עוגה. החברה (שהיא אגב אופה מדופלמת) לא יכלה שלא להבחין בעוגה שישבה לה בניחותה
במקומה הקבוע ופשוט הניחה שאני כניראה קמצנית ושקרנית די גרועה (מה שלי הכי הפריע זה המילה "גרועה").
רק באחד מהביקורים שהגיעו מאוחר יותר (למזלי היא הגיעה לעוד...) היא קלטה שהעוגה נשארת
באותה פוזיציה והנושא הובהר...
(:

את הויטרינה הזאת מצאתי (שוב) בשוק הפשפשים. היא משנות השלושים ואני אוהבת אותה מאוד.
יש לי סיפור די גדול מאחוריה, אבל את זה אני אשמור לפוסט נפרד.

חג שמח!

יום שבת, 4 באפריל 2009

ברל'ה ברל'ה צא החוצה...


אתמול בצהריים ביליתי עם עלמה בגינה שבחצר שלנו.
מצאנו חילזון חמוד וניסינו לשכנע אותו לצאת החוצה.
שרנו לו: ברל'ה ברל'ה... וכו'... לא יצא...
לא רצה עוגה... לא רצה גלידה... באמת שהתאמצנו...
בסוף, עלמה נתנה לו עלה ירוק, טרי ורענן,
ובתמורה הוא העניק לה טיול נחמד על כף היד.





אאוטפיט עלמה:
חולצה - לולו (לינק)
ג'ינס - Baby Zara
תודו שזה נראה כמו הפקת סטיילינג מקצועית
ולא כמו צילומים ספונטניים בבית...

אודות