יום שני, 30 במרץ 2009

יריד פסח במזכרת בתיה (2009)

בטח תהיתם איפה הייתי ומה עשיתי, בזמן שלא עדכנתי כאן פוסטים...
ביום שישי האחרון התקיים יריד פסח המסורתי של "יוצרים בשישי" במזכרת בתיה.
קבלנו גם שמש אביבית חזקה, שהצליחה ל"שרוף" לי הרבה מאוד תמונות טובות, בעיקר של יוצרים מוכשרים... שלצערי לא זכו להכלל בפוסט זה, אך יקבלו פוסט נפרד בהמשך.
אני הצגתי בדוכן בעיקר סינרים ותיקים מבדים עם טקסטורות מקסימות (באטיק אינדונזי, שאני מייבאת מתאילנד, אם אתם מתעקשים לדעת...), את הקולקציה החדשה של תמונות חדרי הילדים, שזכתה לתגובות נלהבות ואת מדפי העץ המקסימים (מאין שידות נתלות) של אדריאנו (לינק).
הדפסתי גם פלאיירים חדשים לסדנאות "בוקר במושבה" שחולקו בדוכן.
זכיתי גם לביקור מפתיע ומשמח של הבלוגרית המוכשרת אלין (לינק) והתינוקת המתוקה (והלבושה ניפלא!) אלה, ששימח אותי מאוד מאוד!
אני מצרפת כמה תמונות מהיריד הכפרי המתוק שלנו, שהתקיים ברחבת המוזיאון בלב המתחם העתיק במזכרת בתיה. ומכיוון שהיריעה קצרה מלהכיל, אתם מוזמנים לגלוש ישירות לפיקסה שלי (לינק) ולהנות מעוד דברים טובים ויפים:

יום ראשון, 29 במרץ 2009

גם אני "התקפלתי"

כן... כן... גם אני לא עמדתי בפיתוי, עיצבתי והזמנתי חותמת מגולפת בעבודת יד מ"מקופלת" (לינק) המקסימה והמוכשרת. כמובן שמרוב התלהבות מהחותמות שלה, יצא שאיכשהו הזמנתי ממנה את החותמת הכי גדולה שהיא עשתה... ולא זו בלבד, הגדלתי לעשות והזמנתי ממנה עוד גלופה (חותמת) של צבע רקע אחורי (!)


הרעיון לגלופת צבע נוסף הגיע מלימודי ההדפס, שלקחתי במסגרת לימודי העיצוב במכון הטכנולוגי בחולון. זה היה אחד הקורסים שהכי אהבתי וכאן (אולי...) המקום להתוודות על תאוותי למדיה זו.
לידיעתך עידן, לפעמים כשאני ישנה ואתה רואה שאני מחייכת, אני לא תמיד בשופינג בוויקאנד מרקט בבנקוק עם טוטו, או על החוף בסיני... לפעמים אני פשוט חוזרת להדפסי הסולו שלי בסדנת הדפוס של המכון הטכנולוגי. לבדי לגמרי בסדנא (היה לי מפתח...) בשבת (המכון סגור...) עם כל רשתות הדפוס והצבעים המדהימים מסביב, אין גבול ליכולת, אפשר להדפיס הכל על הכל...
לאחרונה קבלתי טלפון מנועה, שאיתה חלקתי דירת סטודנטים מדליקה באיזור שיינקין וגם לימודי עיצוב. היא נרשמה ללימודי הדפס והציעה לי להצטרף. אני לא יודעת אם יש לי זמן כרגע, אבל ממש מגרד לי בידיים...
למה כן יש לי זמן כרגע? להדפסות ביתיות מהירות עם החותמות של מקופלת. הדפסתי גלופה אחת על גב תמונות הקאנווס שלי:

ואת הגירסה המורכבת יותר על שקיות הנייר:

ולסיום בונוס קטן למי שקורא עד הסוף... הייתי בבית של מיץ פטל ואני יודעת איך הוא נראה... ולמי שצריך תרגום: פגשתי סוף סוף את ידידתי הוירטואלית "מקופלת", העברנו ביחד אחה"צ נעים בביתה המקסים, הפגשנו בין עלמה ובין ה"תינוק" המקסים עוד יותר... (אני חושבת שכבר אפשר לעבור ל"עולל"... הערה אישית למקופלת) והעיקר... יש לי חברה חדשה!

יום רביעי, 25 במרץ 2009

יריד אמנים במזכרת בתיה (2009)

אני שמחה להזמין אתכם ליריד האמנים של מזכרת בתיה. כ- 40 דוכנים של יוצרים שונים מתחום הטקסטיל, קרמיקה, ציור, תכשיטים, ויטראז', פסיפס, נייר ואפילו בישול ואפייה, יציגו במקום את מרכולתם. למי שעדיין לא עשה את קניות החג שלו, או סתם למי שרוצה לבלות בוקר נעים במקום קסום, אני ממליצה להגיע לרחבת המוזיאון במתחם ההיסטורי העתיק של מזכרת בתיה (יש שילוט בכניסה לישוב). המקום יפיפה, האווירה מקסימה ויהיו גם נגנים במקום. בסמוך לרחבה ברפת עתיקה ומשופצת נמצא בית קפה שאני אוהבת, שיראין (לינק), מומלץ למי שרוצה לשבת ולהתפנק אחרי הקניות.



כמובן שגם אני אהיה שם ואציג גם מוצרים חדשים למכירה: תמונות לחדרי ילדים, סינרים, תיקים, מגנטים, מוביילים, שידות עץ ומדפים דקורטיבים מקסימים של אדריאנו (לינק) ועוד. למי שיגיע דרך הבלוג (ויציין זאת בפני...) מובטחת הנחה של 10%. ראו זאת כהזמנה אישית ממני. התמונות שכאן הן מהיריד הקודם, כאמור הוספתי עוד מוצרים מקסימים וחדשים, כך שתצטרכו להגיע ולראות בעצמכם.

יום שישי הקרוב, ה- 27.03.09 מהשעה 9:00 ועד 14:00, יהיה שמח!
להתראות

יום שני, 23 במרץ 2009

תמונות רטרו לחדרי ילדים

אתחיל ואומר שהפוסט הזה ממוחזר. לא חלילה שנגמרו לי החומרים... פשוט שלחתי את התמונות שלי להדפסה על קאנווס ועדכנתי את העיצוב שלהן. חשבתי שמגיע גם לכם להתעדכן:

חדש, מ"סטודיו קרן שביט":
תמונות בסגנון רטרו, לחדרי ילדים. יש כמה סדרות תמונות, לכל סדרה דמויות בקו עיצובי מסויים ורקע עם אופי אחיד בצבעוניות מתחלפת.

הסדרה הראשונה, רטרו פיפיטה:

הסדרה השניה, רטרו נקודות:


אלו הן רק דוגמאות בודדות מכל סדרה, יש עוד תמונות.
ניתן להכנס לפיקאסה (מכאן) שלי ולצפות בכל הקולקציה.
ניתן גם להזמין אצלי בסטודיו.

התמונות מודפסות על בדי קנוואס ומתוחות על מסגרות עץ בגודל 30/30 ס"מ.
אני אוהבת למקם אותם ברצף, בקו אנכי או אופקי על הקיר. אופציה נוספת היא בפורמט של ריבוע.

אשמח לשמוע מה דעתכם.

יום שישי, 20 במרץ 2009

פרות חופש בעמק יזרעאל

אחת השבתות האחרונות היתה קייצית במיוחד ואנחנו, כמו כל עם ישראל, החלטנו לקחת את הקטנה לנשום קצת טבע ולראות קצת אוויר צח. אחרי ביקור נחמד, אך הומה אדם, בשמורת האלונים שבאלוני אבא נסענו לאכול צהריים אצל הסבאים בקיבוץ גבת ובדרך הבחננו בגבעה מוריקה ועליה עדר פרות גדול שרועה לו בנחת.


למרות המראה המהמם לא התבלבלנו ויצאנו לחפש את הנתיב המוביל לגבעה. באזור הישוב תמרת התגלתה לה דרך קסומה המטפסת מעל הר (אם שואלים אותי) או גבעה (אם שואלים את עידן). במעלה ההר התפרס לו שדה ענק ובו רעו להן בנחת עדר פרות חביבות.


אני אוהבת מאוד את העמק (עמק יזרעאל - כמובן!) ופשוט התענגתי לי ממראה הפרות הנינוחות הרועות להן באין מפריע באחו. לרגע הרגשתי כמו בצילומי פרסומת לאיזה יוגורט בשוויצריה, או יותר טוב, כמו באיזה תאור טבע עסיסי באחד מספריו של הסופר האהוב עלי, מאיר שלו.

כבונוס קבלנו גם פריחה אביבית משגעת ותאמינו או לא, לא היה שם איש מלבדנו...
ואיך אפשר שלא לקנח בעלמה, הפרח הפרטי שלנו, שהשתלבה באופן מיידי באווירת החופש שבמקום.
השבת הבאה אמורה להיות אביבית, אז צאו החוצה, פתחו את העיניים וחפשו לכם את פינת הטבע הפרטית שלכם... ואם כבר מצאתם משהו שווה, אל תשכחו לעדכן גם אותי... בהצלחה!

יום שבת, 14 במרץ 2009

השדה נכנס הביתה

יש לי חולשה לפרחים, אני מודה.
כשיש לי פרחים בבית, אני מרחפת לי מחדר אל חדר, כשחיוך שמימי (וקצת דבילי) מרוח לי על הפנים.
יש לי גם חוק קטן לגבי איסור החזקת עציצים בבית. הם תמיד ניראים לי כמו דיירים מסכנים, כאילו מישהו החליט לעקור אותם מבחוץ ולשכן אותם במקום לא טבעי ונטול אור.
גם צבעי העלים של העציצים המבוייתים תמיד כהה והעציץ נראה לי מדוכא... לעומת זאת צמח שעליו ירוקים בהירים מרגיש לי שמח ומבסוט. אני יודעת שזה איך שהוא קשור לרמות הכלורופיל בצמחים, לי אישית זה מתקשר למשוואה שמתקיימת גם לגבי באופן אישי, אור = שמחה.
פרחים לעומת זאת, הם תמיד אורחים משמחים בביתנו!
והפרחים שאני הכי אוהבת הם פרחי שדה. פרחים צבעוניים, טבעיים ומאושרים... (מחייכים)
בכל פעם שאני צריכה לבחור לעצמי נתיב נסיעה, אני תמיד מעדיפה את ה"מסלול הירוק". מסלול שטובל בשדות, בדר"כ בין מושבים. לא אכפת לי לנסוע עוד כמה דקות בתוך הטבע, גם אם הנסיעה באזורים האורבנים קצרה ויעילה יותר.
גם כשגרנו בת"א תמיד העדפתי נתיבים שכוללים שדרות (רוטשילד, בן ציון, בן גוריון וכו'...) והשתדלתי להמנע מרחובות כמו אבן גבירול, שמבני הרכבת המפוייחים שלו גרמו לרמות הכלורופיל שלי לעלות.
וודאי הבחנתם שלאחרונה כל מגרש עזוב עם פסולת בניין, לבש את שמלת האביב שלו והכל מסביב פורח וזורח.
אני נוסעת לי הביתה במסלול הירוק שלי (רצוי עם שירים עיבריים ונוסטלגים ברקע, עדיפות לחווה אלברשטיין) וחיוך גדול (ודבילי... כבר ציינתי?) מרוח לי על הפרצוף.
לקראת סוף השבוע האחרון החלטתי שאני מכניסה את השדה אלי הביתה. עברתי בשדה שליד הבית שלנו וקטפתי חרציות וחרדלים. מהגינה הפרטית שלנו קטפתי אפונה רייחנית, תורמוסים וכובע הנזיר.
ערמתי אותם בערימות על השולחן במרפסת

אספתי כלים שונים ומלאתי אותם במים
וזה מה שיצא:


אח"כ פיזרתי אותם בבית, תראו איזה יופי:
ועוד אחד נחמד לסטודיו:

הבית לבש שדה ואנחנו חוגגים אביב,
סופ"ש מחוייך לכולכם!

יום רביעי, 11 במרץ 2009

בובה של משפחה - קולאז' תלת מימדי

עדיין לא החלטתי ממה אני נהנית יותר. להכין את ה"בובות נייר" או להושיב אותם במקומות שונים ולצלם. בכל מקרה אתם יכולים להנות מהתוצר הכפול.
מדובר במוצרים שנקראים "בובות נייר", קולאז'ים תלת מימדיים שאני מעצבת בעבודת יד, במגוון חומרים ובשילוב תמונת פנים מוזמנת.
כאן ניתן להתרשם מהמשפחה המיניאטורית שלנו, מצולמת אצלי בסטודיו: משתזפת בגינה ומבלה בויטרינת הכלים.


ואיך בדיוק משיגים בובות שוות שכאלו, עם התמונות שלכם?
אני מכירה לפחות שתי אופציות טובות במיוחד:

האופציה הראשונה היא להשתתף בסדנת "בובות נייר" במסגרת סדנאות "בוקר במושבה", שאני מעבירה בסטודיו המקסים שלי, שבמזכרת בתיה. ניתן להרשם לסדנא על בסיס מקום פנוי, או לארגן קבוצת בנות ולהזמין סדנא פרטית.
מדובר בחוויה כייפית במיוחד שמשלבת בילוי, נישנושים, יצירה ולימוד טכניקה שניתן לישם אח"כ בבית.
כל משתתפת יוצאת מהסדנא כעבור 3 שעות, עם בובה מקסימה שהיא יצרה בעצמה (לא צריך שום ידע או כישרון מיוחד) והעיקר חיוך גדול על השפתיים.

יש כאן לינק לגלריית הסדנאות שלי, מומלץ להיכנס להתרשם מהתמונות ובעיקר מהיוצרות המרוצות ובובותיהן.

אופציה שניה לעצלנים (או לכאלו שת"א היא הנקודה הכי דרומית במפה שלהם...): אפשר לשלוח לי את תמונותיכם במייל ואני מכינה את הבובות ע"פ הזמנה - custom artwork

זאת מתנה מנצחת שכייף לתת למישהו שיש לו הכל, רק צריך להשיג תמונה ולשלוח לי במייל

כאן השתעשעתי לי במחשבה על אחות תאומה לעלמה ואפילו הענקתי לה שם... עמליה.

הכל אפשרי בעולמות הדמיוניים שלי... ובקלות יש לציין...

ושוב, תודה לקלודין הלמוט על ההשראה והפירגון.

מיני עלמאוס

נו... לא באמת חשבתם שפורים יחלוף לו בהתעלמות מהתחפושת של היורשת...?
אז בהזדמנות זו אני רוצה להודות לבובה על שהסכימה לשמח את אמה, להתחפש ואפילו להנות מהעיניין.
פורים שמח!
את התחפושת המקסימה תפרה לורה מ"ברץ ובנותיה" בנווה צדק,
מצורף לינק לבלוג שלה ובו ניתן להתרשם מעבודות היד היפות שלה.

הקולאז'ים שלי

קבלתי כמה פניות מאנשים שבקשו לראות את הקולאז'ים שלי. את הקולאז'ים אני יוצרת בדר"כ על פי הזמנה מראש. custom artwork - אמנות בהזמנה אישית. לרוב הם ניתנים כמתנה לרגל אירוע זה או אחר. אני מקבלת תמונות של האנשים שעבורם מזמינים את העבודה (באמצעות המייל), מקבלת אינפורמציה חיונית על הדמויות ומרכיבה את הקולאז'.

כאן למשל הזמינו ממני קולאז' עבור משפחה שנולדה לה תינוקת חדשה. המשפחה מתגוררת בחו"ל והגיעה לארץ. את התמונה הכינו עבורם בהפתעה (לא בעיה להשיג תמונות של כל אחד בימינו) והם היו מאוד מופתעים ומאושרים ממנה:

המשפחה החמודה הזו, הזמינה ממני קולאז' לרגל יום הולדתו הראשון של הילד. הסתבר לי שהפעוט מאוהב בטרקטורים בכלל ובטרקטור ספציפי אחד בפרט. לילד יש טעם קלאסי וכל יום בדרכו לגנון הוא מבקש לעלות על הטרקטור בקיבוץ שבו הגן נמצא. לקחתי צילום של הטרקטור הספציפי הזה, דגם ישן של Massey - ferguson, איירתי ושילבתי אותו בקולאז'. התמונה (בגודל 60/90 ס"מ) תלויה מעל שולחן פינת האוכל שלהם ומשמחת מאוד את הפעוט ואותם:

את הקולאז' הזה הכנתי בסוף השנה עבור גן הילדים של עלמה. אני קוראת לתמונה "גינת תינוקות". את הגננות הפכתי לגנניות ואת התינוקות לפרחים. כל גננת קבלה מתנה (מאתנו ההורים) תמונת קאנוס בגודל 30 / 20 ס"מ וכל ילד קבל במתנה הביתה מגנט עם הציור בגודל 15/20 ס"מ, במקום הצילום הסטנדרטי שבד"כ נותנים בגנים:

את הקולאז' הזה הכנתי כמתנת יום הולדת לגברת חביבה בת 50. ילדיה הזמינו ממני את הקולאז' והיא היתה מאושרת לקבל אותו. הוא מונח בגאווה על המדף בויטרינה שלה:

עבודות הקולאז' שלי מבוצעות בעבודת יד בטכניקה מעורבת הכוללת שימוש בצבעים שונים, דיו, בדים, ניירות, קרטון וחפצים שונים שאני משלבת. כל עבודה היא יצירה חד פעמית אך יש אפשרות לצלם אותה, לסרוק ולהדפיס על קאנווס בגדלים שונים ובכמויות שונות.
למי שרוצה לתת מתנה מקורית, משמחת ומושקעת, זו בהחלט אופציה מדליקה. ניתן לפנות אלי להזמנות ולקחת בחשבון כשלושה שבועות מיום ההזמנה ועד המסירה.
את סגנון האיור היחודי למדתי ממורתי קלודין הלמוט (לינק), שמשמשת לי כמקור השראה, קלודין תודה!

אודות