יום שבת, 28 בפברואר 2009

שועלים - הטרנד הבא!

או.קי. אני יודעת שהינשופים נמצאים כעת בתקופת עדנה ואין כמעט אתרים או בלוגים שווים בעיצוב שלא עושים להם כבוד בימים אלו ממש.
כנון קונפורמיסטית מוצהרת וכמי שחוותה לאחרונה מפגש מלבב פנים מול פנים עם היצור החביב, אני רוצה להצהיר על הטרנד הבא:
ש ו ע ל י ם !!!
באחת מהשבתות החורפיות האחרונות קפצנו לבקר חברים במושב שדה ורבורג. במהלכו של פיקניק מאולתר שערכנו בגינת ביתם זכינו לביקור מפתיע של שועל חביב.
השועל החמוד נבהל מנביחות הכלב והתרוצץ מעל גגו של מבנה ישן שנמצא בחצר.

כמובן שלא התבלבלנו וישר שלפנו את המצלמה:

שועלה מתוקה נוספת, שהסתובבה באותה עת בחצר, זכתה לפריים משל עצמה בזכות האקססוריז השווים שהתעטפה בהם (כן... כן... וגם בזכות קשריה רבי העצמה עם המערכת):

לאחר שיטוט ב-etsy מצאתי מעצבת אנגליה מקסימה, Abigail Brown, שמייצרת (ומוכרת!-לינק) שועלים מקסימים:


הוספתי גם לינק לאתר המקסים שלה.

ועוד זוג מתוק במיוחד (אין מה לעשות, כשאני מתלהבת, אני פשוט מתלהבת...)

יום חמישי, 26 בפברואר 2009

מכירת טקסטיל שווה ביותר!

מכירה ביתית שווה ביותר בסופ"ש הקרוב. אמנם התחזית צופה לנו סופת חורף, אבל מצד שני... לא כדאי להתכרבל במיטה עם מצעים חדשים, סופר שווים... ?
לא מדובר כאן בעוד מכירה ביתית סטנדרטית. זה סייל שווה במיוחד, של טקסטיל שווה במיוחד ובמחירים ידידותיים.
אני כבר רכשתי לא אחת מצעים/מפות/כריות בסייל הניפלא הזה, שמקיים חברי גדי אחת לכמה זמן. כך שזאת המלצה אישית.
חוץ מבגדים, קרמיקה ומצעים נילחש לי על מספר מוגבל של כירבוליות ס ו פ ר - מ ד ה י מ ו ת, שגדי מייבא בעצמו מאירופה ובמחירי סוף עונה.


אני לא אסבך אתכם עם הוראות הגעה למושב גבעת ח"ן, אבל אני כן אתן לכם את הנייד של גדי, כדי שאם תסתבכו - תוכלו להטריד אותו בעצמכם:
052-5480044

יום שלישי, 24 בפברואר 2009

משפחת שביט משגעת פילים

לכבוד יום המשפחה, התבקשנו להביא לגן תמונה משפחתית ולהוסיף איזו ברכה קטנה עבור העוללה.
שיחקתי קצת בפוטשופ וזה מה שיצא...


את התמונה צילם "מוגלי", נער הג'ונגל, בספארי פילים שעשינו בקוסמוי באוגוסט.

יום ראשון, 22 בפברואר 2009

פסטיבל השנתיים של עלמה

לעלמה המתוקה מלאו השבוע שנתיים ובעקבות ההנאה העצומה שהיא הפיקה מכל שלושת המסיבות שערכנו לה, אני יכולה לצרף אותה באופן רשמי ל"צד שלי" במשפחה.

בשישי האחרון התעוררה הנסיכה כשזר בלוני הליום בגווני תות (הפרי האהוב עליה) מקשטים את התיקרה שמעל מיטתה. אנחנו הוזעקנו לחדרה לכשהתעוררה, בקריאות צהלה: "בלונים! בלונים!"


את הזר קניתי לה ב"קרוסלה" שבשדרות רוטשילד בת"א והוא עלה יותר מכל האאוטפיט שקניתי בדוכן של ניצה קביסון בשוק בצלאל (פוסט נפרד יוקדש לנושא בעתיד).
במשך השישי שבת האחרונים חגגנו לה 3 חגיגות ברציפות. בשישי בבוקר בגן, בשישי בערב עם המשפחה ובשבת בצהריים החבר'ה שלנו הגיעו לחגוג. הילדה שיתפה פעולה ולא היה נראה שנמאס לקטנה לכבות נרות, לאכול עוגות שוקולד, לשיר שירים או לקבל מתנות. לימדתי אותה את אחד ממשפטי המנטרה שלי: "שונא מתנות יחיה - אוהב מתנות יחיה טוב!" נראה שהקטנה אימצה...
לכבוד האירועים שבבית, עיצבתי פלייסמטים coustum made שקישטו את השולחן:

*ניתן להזמין אצלי פלייסמטים בהזמנה אישית לאירועים מיוחדים או בעיצוב משפחתי יחודי.
בין המתנות הצטיינה מתנת ה"אוהל נסיכות" שהיא קבלה מהדוד המעריץ.
הקטנה התחפרה לה באוהל, עם שלל כריות, בובות וספרים.

*וככה נראה הבית בהפוגה שבין מסיבה אחת לשניה...

יום שלישי, 17 בפברואר 2009

סידור ג'ורנל

לרגע קסום אחד, בכל יום שני בצהריים, הבית שלנו מפסיק להיות בית של אבא, אמא, ילדה וכלבה, לובש את בגדי החג ההדוקים שלו, מכניס את הבטן פנימה ועוצר את נשימתו לכמה שעות קסומות.
לרגל המאורע השבועי המשמח, החלטתי לשלוף את המצלמה ולתעד (לפני שהבלאגן יחזור...)



ובהזדמנות זו, אני רוצה להודות למושיע שלי, הקוסם שמשיב את הסדר אל ביתנו, ישראל המנקה!
תודה שאתה מופיע בכל שבוע, תודה שאתה מסדר את הכריות בדיוק בזוית שאני אוהבת ותודה שאתה מזכיר לי כמה שאני אוהבת את הבית שלנו.

אני קוראת לזה "סידור ז'ורנל". ככה הבית שלך נראה, אחרי שסידרת אותו לכבוד הצלמים, האורחים, או הקליינטים הפוטנציאלים שבאים לקנות את הבית. שניה אחרי שהפלשים כבים, האורחים עוזבים והקליינטים מתלהבים, את אוספת את המחמאות, מתעטפת ביופי הנעים הזה ולאט לאט החיים חודרים אל תוך הקסם הזה ובשקט יוצרים קסם אחר, משל עצמם. צעצועים מפוזרים, צלחות בכיור, בקבוקי מטרנה, ערימת כביסה שמחכה שיקפלו אותה... החיים.

אני מתנצלת אם הפוסט יצא קצת פילוסופי ופיוטי... זה מה שקורה כשאני שואפת קצת יותר מדי אדי אקונומיקה...

אני מקדישה את הפוסט לבעלי האהוב עידן, שמאוד אוהב כשבאים אורחים...

יום ראשון, 15 בפברואר 2009

צרפתיה קטנה בפריפריה

בדיוק כשעמדתי לעזוב את אקונומיה (ראה פוסט קודם), שמעתי מאחורי קול מוכר... "קרן...?" הסתובבתי ולהפתעתי פגשתי שם את שירי חברתי, אשר חוץ מאהבתנו לדברים טובים ויפים, אנחנו חולקות גם גן משותף בקבוצת שילר לשני דרדקינו הנילהבים (נלהבים זה מזה ומהחיים בכלל...), עלמה ואמרי.

שירי התנצלה (ובצדק!) על כך שלא סיפרה לי קודם על המוסד הקסום (ובהזדמנות זו - תודה למורן יוסף) וכמחוות פיוס היא הציעה שנשתה קפה במקום שהיא מאוד אוהבת, הפטיסרי.

במרחק קטן מאקונומיה, ברחוב אחד העם 4 ברחובות, בשקט ובצניעות מסתתרת לה קונדיטוריה צרפתית קטנה ואיכותית. מעוצבת בנינוחות עם תשומת לב לפרטים הקטנים.


במקום יש מבחר מאפי בוקר טריים לצד עוגיות, עוגות שמנת ומבחר עוגות אישיות מהקונדיטוריה הצרפתית.

בשעות הצהריים ניתן לקנות במקום גם קישים אישיים על בסיס בצק פריך.
הפטיסרי מציעה תוצרת טריה המיוצרת במקום, תוך הקפדה על שימוש בחומרי גלם איכותיים כגון חמאה, שוקולד בלגי, מקלות וניל ופירות טריים.


אני שתיתי קפה ונישנשתי מאפה עם קרם וניל ותותים, שירי הלכה על הקלסיקה המקומית - קרואסון שקדים.
עוד, על המדפים קרצו לנו מאפה קרם פטיסייר ודובדבנים, פחזניות, מיל פיי (קרם שניט), אקלרים, טארטלט תפוז, עוגת שוקולד ברולה, שרלוט, מקרון וקיש פרובנסאל, שנאלץ לטעום בביקורינו הבאים...




בערב, בישרתי לעידן שמצאתי את "אידלסון 10" ברחובות! לאחר עבודת מידענות קטנה שבצעתי באינטרנט גיליתי שהפטיסרי הרוויחה ביושר את המחמאה שנתתי לה. מסתבר שקובי צביאלי, הקונדיטור המוכשר של הפטיסרי, הוכשר בצרפת ע"י שף קונדיטור בכיר וכשחזר לארץ עבד כקונדיטור ב"אידלסון 10".



שעות פתיחה: א’-ה’, 07:30-19:30, ו’, 07:30-14:30

חינוך זה קודם כל דוגמא אישית


תחת הכותרת המאוד רצינית של "המרכז לאקונומיה בישראל"(לינק), בין עצי הדרים, במבנה ישן ומקסים ברחובות, מצאתי הבוקר מקום קסום ומיוחד.


מדובר בבית פשוט וצנוע, שמרכז בתוכו פעילות התנדבותית מבורכת המחנכת לאורך חיים פשוט ויעיל תוך ניצול משאבים זמינים לטובת רווחת המשפחה והקהילה.

בראש פעילות המלכ"ר (כן... כן... מרכז ללא כוונת רווח - לפחות לא כספי) ניצבת שרון, גברת מרשימה ורצינית לא פחות מהמוסד עצמו.


תחושת השליחות הציונית, שהביאה את שרון לארץ לפני שנים רבות, לא רק שלא נעלמה, אלה התעצמה, קרמה אור וגידים והפכה למפעל מעורר ההתפעלות, שהוקם לרווחת הקהילה.


*על קירות הבית מצויירות דוגמאות דקורטיביות ישנות שנעשו בעבודת יד ובהשקעה מרובה ומחשבה על כל פרט.
נראה שכבר אז למי שגר בבית היה אכפת...


המקום משמש כמרכז חינוכי לכלכלת בית וכולל סדנאות וחוגי תפירה, יצירה, מלאכת יד, תזונה ובישול.
בו זמנית מתפקד המקום גם כחנות יד שניה המכילה ביגוד, תכשיטים ואוסף מרשים במיוחד של חומרי יצירה.

חוץ מתיק סרוג מצמר בהיר (20 ש"ח) הצלחתי ללקט לי אוסף מרשים של בדים, תחרות וסרטים בסגנון וינטאג' (עוד 43 ש"ח), אותם אני מתכוונת לנצל היטב בסטודיו שלי.

יש שם גם חדר ובו עשרות צינצנות המכילות אוסף נחשק של כפתורים וחומרי יצירה שכל גלנטריה מכובדת היתה מתקנאה בה.
המלאים שנמכרים במקום מבוססים על תרומות של אנשים טובים, עודפים של מעצבים, גלנטריות שסגרו את הבסטה וכיוצא בזה. התרומות חיוניות מאוד למרכז ומאפשרות את המשך פעילותו המבורכת.

שרון, מעצבת אופנה בהכשרתה, שולטת היטב בכל מיומנויות התפירה, הריקמה והסריגה, שמחה להדריך ולשתף אחרים בידע הרב שצברה.

אני נרשמתי לקורס ביסודות התפירה, שאמור להיפתח בימי רביעי בבוקר. פתיחת הקורס מותנית בהשתתפות מינימאלית של 8 משתתפים, אז קדימה בנות (ובנים מטרוסקסואלים), לא הגיע הזמן ללמוד להפעיל את מכונת התפירה הישנה של סבתא?

יום שני, 9 בפברואר 2009

הילה, גם אני רוצה ביס!

לאחרונה נחשפתי לבלוג חדש ומקסים העונה לשם "ביסים". כותבת אותו הילה קריב, בשלנית מוכשרת, שגם מצלמת ברגישות ובכישרון רב את יצירותיה במרפסת ביתה שבקליפורניה.




כייף למצוא בלוג אוכל רהוט, אינטיליגנטי, אסתטי וכתוב בעברית (!) מעורר תיאבון ומעורר השראה. פשוט בא לי לשבת בגינה המלבלבת של הילה ולאכול מתבשיליה.



אני מודה שעדיין לא ניסיתי אף אחד מהמתכונים, אבל אני מבטיחה לנסות בקרוב את המתכון לעוגת היומולדת שמופיעה שם לכבוד חגיגות פסטיבל השנתיים לעלמה.

יום ראשון, 8 בפברואר 2009

מגורים ויצירה באווירה קסומה


כשהייתי ילדה ציירתי את הבית שלי כבית עם גג רעפים, ארובה, שביל, גדר וכלב.
יצא שכאדם בוגר אני חיה עם משפחתי בבית שנראה כאילו הוא גזור מאחד מציורי הילדות שלי.

בהכרותי עם עצמי, זה כניראה לא מקרה... יש לי נטיה להחיות את הפנטזיות שלי, שהן דרך אגב מאוד פשוטות ואסטטיות.



* כאן אנחנו מצולמים להפקת ה"שנה טובה" המסורתית שלנו ברוח המקום ובהשראת החלוצים שבנו את הבית.

לפני כשנתיים וחצי (כשעלמה היתה עדיין בבטן) החלפנו את הנוף הלב תל-אביבי בסביבה הירוקה והשקטה של מזכרת בתיה.
כן... כן... מה שהיה טוב לנוח נאמן ולטלילה שלו מ"שירת הסירנה" של עירית לינור, התאים גם לנו בשלב ההתברגנות של חיינו.

כמובן שכ"מצאנית" מדופלמת מצאתי את הבית המקסים הזה. הבית שימש כרפת של משפחת גולד, אחת ממשפחות החלוצים שהקימו את מזכרת בתיה בשנת 1883.

הבית עבר שיפוץ נרחב והרפת הוסבה לחלל מגורים מרשים עם חלונות, נישות ומאפיינים תקופתיים. הלול הפך למטבח ואת מרתף היינות שבחלקו התחתון של הבית הפכתי לסטודיו הקסום שלי.

קופצת למים

href="http://4.bp.blogspot.com/_7orKJJNIpUo/SY72vt2R6EI/AAAAAAAAADw/IyWL9tvkx74/s1600-h/swimmer.jpg"> אז זהו... נגמרו התרוצים, סוף סוף אני קופצת למים.
בתור "מצאנית" מדופלמת אני הולכת לבחור עבורכם
נקודות מבט מעניינות על כל מה שטוב ויפה בעיני,
מזל טוב,
יצאנו לדרך!

אודות