יום שלישי, 24 בנובמבר 2009

פנטזיה אורבנית על גינה כפרית


זהו סיפור קטן על בחורה עירונית עם נשמה כפרית, בן זוג מפרגן, חלומות ירוקים ואמביציות מרקיעות שחקים.
מעשה שהיה כך היה... לפני כארבע שנים, בתקופה הטרום משפחתית שלנו, עידן ואני חלקנו דירת באוהאוס מרווחת ושווה ביותר ברחוב מרכז בעלי מלאכה (בסמוך לגינת שינקין), שבלב ת"א. מחדר האורחים שלנו שתפקד בעיקר כסיפרייה ענקית פנתה מרפסת גדולה ומקורה לכיוון הבית השכן. המרחק בין שני הבתים עמד על כארבעה מטרים, עובדה שהטרידה מעט את מנוחתי, היות ואני חובבת מגורים באווירה פרטית, ובבית השכן גרה משפחה פעילה עם שני בנים מתבגרים.

בוקר אחד התעוררתי עם רעיון. אבנה עדנית גדולה ומלבלבת, שתחצוץ בין הבתים ותכניס אור ואביב אל ביתנו. תמיד התקנאתי באדניות מושקעות שקשטו חלונות תל אביבים מקומיים, כמנהג הגויים הרומנטים באירופה. מרגע שיצא הרעיון אל אוויר הסלון שלנו, בארוחת הערב עם עידן, הוא גדל... וגדל... וגדל... והתפתח למימדים עם שיגעון גדלות (שהוא אחד ממאפייני הבולטים...) ולאחר שירבוט מהיר של סקיצה, כבר היתה בידינו תוכנית פעולה.

הרעיון הכללי כלל מדף חיצוני של קורות עץ רחבות עם קיר אחורי מקונצרטינת במבוק, סגירות ותמיכות קונסטרוקטיביות.
בניגוד לעידן, גודלה של ה"אדנית" שלנו, 400 / 34 ס"מ, לא הטריד אותי לרגע אחד: תחשוב בגדול, אמרתי לו.
אחרי שפתרנו את בעיית התשתית הקונסטרוקטיבית, הגיע הזמן לתכנן את מיכלי השתילה. הסתובבתי באזור שוק לוינסקי ושכנעתי את בעלי המעדניות להפריש לטובת המיזם הפומפוזי ארגזי יין מעץ ומיכלי זיתים מעוטרים ליצירת מראה אוטנטי של גינה ים תיכונית.

כל שנותר בשלב זה, הוא לבחור את הצמחים ולשתול. לצורך זה הצטיידתי במדריך של מלצר (מצוי בכל משתלה) ובחרתי לעצמי משתלה שווה במיוחד ברמה"ש.  חלוקת המיכלים הוגדרה מראש, מיכלי שתילה לפרחים עונתיים, לצמחים מטפסים שישתרגו על גבי גדר הבמבוק ויטשטשו את הקרבה אל השכנים וכמובן גם הצמחים הריחניים שנשאף אל קרבנו.




המבצע יצא אל הפועל, הגינאדנית גדלה, יפתה, פרחה ושיגשגה. השכנים היחידים שזכו להציץ אל מעוננו היו פרפרים, דבורים ויונקי דבש. האביב קישט לנו את הבית והוסיף ארומה וניחוח כפרי שהשתלב בניחותא עם החיים האורבנים השקטים שטיפחנו.




חודשיים נמשכה האידיליה, עד שביום בהיר אחד נשמעה נקישתה של בעלת הבניין על דלתנו. לטענתה היא השכירה לנו את הדירה ולא את המעטה החיצוני. אל אף התרשמותה העמוקה משדרוג הנכס שלה, וחרף ניסיונות השיכנוע שלי שהיו קריאייטיבים לא פחות מהמיזם עצמו, נאלצנו להפרד מגינתנו האהובה ולפרק את פועלנו... לטענתה אישור מצדה יעודד ניסיונות של שכנים נוספים ללכת בדרכנו ומבחינתה זהו פתח לבעיות, מכיוון שלא כולם יבנו מבנה בטוח וראוי כשלנו...
בצער רב (שקלנו לתלות מודעות אבל ברחוב) פורקה הגינה והצמחים נתרמו לבתים טובים של חברים ומשפחה.


הדבר היחידי שעודד אותי היה ההבטחה של עידן שיום אחד תהיה לנו גינה משלנו. ואכן בחודש יולי, ארבעה חודשים מאוחר יותר, נטענו את עץ התאנה בגינת ביתנו שבמזכרת בתיה.
התמונות הבאות צולמו כולן בשלושת גינות ביתנו (שגעון גדלות כבר הזכרתי?). הבוסתן בכניסה אל הבית, החצר הפנימית בה אנחנו מארחים ומבלים בנעימים ובשנה האחרונה נוספה גם גינת הסטודיו בסגנון ים תיכוני שסוגרת מעגל עם ה"גינאדנית" המפורסמת...





12 תגובות:

עדה אמר/ה...

ריגשת אותי.אכן זו היתה "גינה" לתפארת ובשבילנו "צימר" עירוני לחופשות אורבניות.
חבל שלא צילמת את קיר מפלי הצמחים, בגווני סגול וכתום שונים ,שפורחים אצלכם כעת בירידה מהבית לסטודיו,ונשקפים מחלון המטבח.
טוב, מי שירצה לראות יצטרך להגיע לסטודיו...
פוסט מדהים!
עדה

etty אמר/ה...

רעיון נפלא, צילומים מרהיבים,ובעיקר המון אופטימיות-נהנתי ולקחתי-תודה,אתי

סיגל אמר/ה...

את מדהימה וכל מילה נוספת - מיותרת !

moran אמר/ה...

אין,אין עלייך....
אני מתה על התמונה שלך ושל עידן עם האת והמשפך.

אנונימי אמר/ה...

כחובבת טבע, גינון וצמחים אני חייבת לציין שזהו אחד הפוסטים שהכי הכי הכי ריתקו אותי בכל השנה האחרונה ואני גם מנויה לבלוגים חו"ליים שנורא אוהבות להשוויץ בנופים שלהם.
אני מגנה בכל לשון של גינוי את בעלת הבית לשעבר שלך על העקשנות הטיפשית שלה- המרפסת הזו היתה פשוט משגעת!!!! יש לך "ידיים ירוקות" - רואים.
עץ התאנה נראה נפלא שלא לדבר על הניחוח שהוא מפיץ ובכלל התמונות שלכם מושלמות.
מחכה בקוצר רוח לתמונות כאלו נוספות
יום נפלא
חיפושולי

Yonit אמר/ה...

איזה פוסט מלבב ליום סתווי אפור!
מזכיר לי את הגינות בכפרים שראיתי באירלנד.

ופויה! אקס-בעלת דירה ררררעה!

יעל.קיפודים אמר/ה...

פסוט קסום, תמונות מרהיבות, את שתלנית נהדרת, מתה על שילובי הצבעים הללו... וכמובן- תמונתכם ההורסת עם רון בלב ואת ביד!
יופי!

אנונימי אמר/ה...

כרגיל,כ"כ יפה.....

ובעלת הבית לא הבינה איזה אוצר יש לה ביד, לכי תביני אנשים.........

דליה ב

aliner אמר/ה...

פוסט משגע ומעורר השראה. אני מאוד מאוד מזדהה עם הכמיהה לפיסת אדמה ושמחה שאם מתעקשים וחולמים, אז זה בסוף גם קורה :-)

ענתוש אמר/ה...

אז ככה: מאז שגיליתי במקרה את הבלוג שלך ..לפני כמה חודשים , פשוט התאהבתי בו. כל החלומות המתגשמים שלך מרגשים עד מאוד. הכתיבה, הצילומים ובעיקר הטעם הגזעי שלך.
ומה לי זה עושה? מה? מה? השראה ענקית
וחיוך ענק. כל פעם שאני נזקקת להשראה
או לחשק לסדר לנקות אפילו לבשל אני מציצה בבלוג שלך ובזינוק אני "מתנפלת" על הפרוייקטים.
בטח זה ישמע קצת מוזר ואולי אפילו הזוי אבל הצלחתי אפילו להריח את הפרחים בעדנית . כיף כיף ועונג בבלוג שלך

ענת אמר/ה...

הגעתי לבלוג שלך רק עכשיו והתאהבתי בפינת החמד שבניתם... מקסים!!!!!!!! מרגיש כמו קוטג' כפרי באיזו עיירה כפרית בבריטניה - כמו שהיינו רואים בסרטים של פעם... (-:

חן אמר/ה...

זה נראה כאילו את חיה בחלום :)
הכל מדהים

אודות