יום חמישי, 9 באפריל 2009

ספוט על המטבח

לאור הביקוש שלכם לעוד תמונות מהבית שלי, החלטתי לייסד פינה חדשה בבלוג , "ספוט על..."
בכל פעם אתייחס לפינה אחרת בבית , שתקבל תשומת לב מיוחדת, צילומים ואינפורמציה לגבי חפצים.
הפינה הראשונה שתזכה לסיקור היא המטבח שלי. כאן אולי בעצם ההזדמנות להודות שהמטבח הוא לא שלי...
המטבח הוא טריטוריה פרטית לחלוטין של עידן, הוא אחראי על התוכן ואני אחראית על הלוק...
(*הערה בונה: טפחי אצל בעלך תחביבים מועילים)

מבט מכיוון הסלון אל המטבח:

את כיסא האוכל של עלמה מצאתי בשוק הפשפשים ושיפצרתי אותו קלות. ריפדתי את המושב בכרית
קבועה עטופה בלינולאום, שהחליפה את החור שהיה שם קודם, שבמקור היה מיועד לסיר.
בשנות החמישים היו מושיבים את התינוק לאכול כשהוא ערום וכך הוא יכל לעשות את צרכיו...
ואחרי האוכל ישר לאמבטיה...
הכיסא מתקפל ומתפקד גם כמכונית קטנה עם גלגלים ומגש שעליו אפשר להניח עליו את האוכל.
אני אוהבת מאוד את הכיסא הזה, למזלי גם עלמה אוהבת אותו. החלטתי שאם כבר יש לך אובייקט ענק
שתקוע בסלון, כדאי שתאהבי אותו...


ניצול של נישת החלון לצרכים פרקטיים (ואסתטיים... לא פחות חשוב!).
הבית בנוי מאבני כורכר גדולות (נבנה ב- 1883) וכל חלון שחצוב בקיר מספק נישה מדליקה,
שאותה ניתן לאבזר.


הפינה הזו מעוצבת כמו פינת ישיבה, אבל ממש לא מתפקדת ככזאת. העוגה שבמגש היא מלאכותית
ומשמשת כ"מחליפה" לזמנים שאין עוגה אמיתית בבית (רוב הזמן...) וכבר יצרה אצלי בעבר
אינסידנטים מביכים.
בביקור הראשון של אחת מחברותי הטובות בביתי הכנתי קפה (יותר נכון צ'אי) והתנצלתי (כרגיל)
שאין לי עוגה. החברה (שהיא אגב אופה מדופלמת) לא יכלה שלא להבחין בעוגה שישבה לה בניחותה
במקומה הקבוע ופשוט הניחה שאני כניראה קמצנית ושקרנית די גרועה (מה שלי הכי הפריע זה המילה "גרועה").
רק באחד מהביקורים שהגיעו מאוחר יותר (למזלי היא הגיעה לעוד...) היא קלטה שהעוגה נשארת
באותה פוזיציה והנושא הובהר...
(:

את הויטרינה הזאת מצאתי (שוב) בשוק הפשפשים. היא משנות השלושים ואני אוהבת אותה מאוד.
יש לי סיפור די גדול מאחוריה, אבל את זה אני אשמור לפוסט נפרד.

חג שמח!

10 תגובות:

אילאיל אמר/ה...

על פוסט כזה יש רק מילה אחת שניתן לאמר:
מושלם!!!!

aliner אמר/ה...

לא פחות ולא יותר מאשר בית מהחלומות. בטוחה שגם הפינות האחרות בבית מטריפות כמו המטבח. המשיכי, המשיכי...

Sharona R. אמר/ה...

הו, אני אכולת קנאה. כמי שנאלצה לחזור לגור עם אמא בשנתיים ומשהו האחרונות (סיפור אחרוך) ונואשת לחזור לבית משלה, מראה הבית שלך כמעט גרם לי לבכות.

נראה לי שאני אגרור חברה לסדנה אצלך, ולו רק כדי לשזוף עייני בקסם הזה מקרוב.

אורית אמר/ה...

איזה יופי! כ"כ כיף לגור בבית אופטימי ומיוחד שכזה .נראה שכל פריט נבחר בקפידה ומצא את המקום המתאים לו.
חג שמח!!

moran אמר/ה...

הויטרינה מהממת.
אהבתי את הקטע של העוגה המלאכותית,מצחיק.

mekoopelet אמר/ה...

יא, איזה כיף, מי הגאון שביקש תמונות של הבית (והוא לא אני?), מקסים, הגדלתי והתמוגגתי מכל תמונה, איך בכל פינה מושקעת כל כך הרבה מחשבה.

נתנאלה כחלון לוי אמר/ה...

איזה יופי!
מראה מקסים לי על הבוקר.
ספרי קצת על הבית היסטורית...ירושה מדור לדור?מי גר בו בעבר וכו.
איזה כיף לראות בית שעיצובו מכבד את מורשתו בכל חפץ וחפץ.

karen shavit אמר/ה...

איזה כייף לחזור מחופשה ולמצוא את כל התגובות המפרגנות שלכן!
חזרנו אתמול בלילה מ"בקתה בקדיתא" ואני כבר מתיישבת לדווח...
חג שמח ותודה רבה!

פטל אמר/ה...

קרן, איזה מדהים!
פשוט תאווה לעיניים, איזה כיף לך!

אפשר לקבל קצת פרטים על העוגה? ;-)
ממה היא עשויה? מאיפה מביאים כזו?

karen shavit אמר/ה...

הי פטל,
את העוגה קניתי באיזה חנות,
מזמן, לא זוכרת את שמה...
באיזה מושב באזור השרון.
היא עשויה מחומר מוקצף שעבר צביעה ולקה (זיגוג).

אודות